צור קשר פורומים חנות אינדקס פוסטפרטום הצילו צירים מאמרים חדשים ראשי
פורום טיפול משפחתי
מנהל/ת הפורום: עו"ס MSW זהר טל לינדר
  זהר...נורית גת 14:21 22/12/2008
הי, מה נשמע? לא ראיתי אותך הרבה זמן.
במקרה נכנסתי לפורום אחרי המון זמן שלא וראיתי את שך, אז כמובן שישר נכנסתי להודעה.
יש לי המון בעיות עם הבנים, אבל אולי אני צריכה לדבר איתך ולא לכתוב.
כרגע, ניבי (האמצעי) מתחיל בקרוב לקחת ריטלין ואולי זה ישפיע גם על ההתנהגות של תום כלפיו ובלי שום קשר יש לתום אבחון נוירולוגי בשבוע הבא.
תום חובט בו כל הזמן. וחזק!
אולי אגיע בסופ"ש להורים.
ד"ש לשכן (אם במקרה יצא לך להתקל בו).
נורית.
   הי נורית מקסימהזהר טל לינדר 16:57 22/12/2008
כיף שנכנסת לפורום אני רואה בכך פרגון גדול... את יכולה לדבר איתי כשתגיעי להורים, תמיד מוזמנת לכוס קפה, וגם לכתוב יותר בפירוט בפורום, גם אוכל לעזור וגם משפחות אחרות שחוות אותם קשיים תוכלנה להיעזר דרך סיפורך גם כן.
בינתיים חג שמח וחיבוק גדול
זהר
   תשובותנורית גת 15:34 23/12/2008
תום בן 7.5 וניבי 5.5.
עם ניבי עברנו: טיפול באומנות, ריפוי בעיסוק ויעוצים פסיכולוגים למיניהם. האבחון נעשה ע"י פסיכיאטרית וידענו (אנחנו והגננת) שזה המצב- ילד מקסים, חכם ורגיש, אבל מאוד היפראקטיבי.
אני משתדלת להגיע לאחה"צ עם כוחות ולכן אני לא עובדת בצהריים אלא נחה, כי אחרת...
זאת ההקרבה שלנו מבחינה כספית.
אני איתם לבד כמעט כל אחה"צ ולא נמצאת בכלל עם ניבי או תום, כי הנטל נופל כמעט אך ורק עלי.
אני יודעת ששניהם צריכים תשומת לב אישית, אבל אין לי כרגע איך לתת אותה (שניהם רוצים אותי).
אני אמשיך אח"כ, כי אני צריכה ללכת.
   לנוריתזהר טל לינדר 21:56 23/12/2008
תודה על התשובה המפורטת.
אז ככה, אם אני מבינה נכון, ניבי בן 5.5 אם כך עדיין לא בכיתה א' נכון ?
טיפול תרופתי של רטאלין על סוגיו נותנים בד"כ בשל שתי סיבות עיקריות: א. בעיית קשב אקוטית הגורמת למוסחות ואי יכולת לקליטת מידע, בזמן למידה, ב. כשיש סכנה שעקב חוסר שקט משמעותי של הילד הדימוי העצמי שלו יכול להפגע כתוצאה מביקורת מתמדת של הגננת ההורים והילדים כלפיו.
אם יש לכם עדיין את הסבלנות והכוח להתמודד ניתן לחכות עם הקונצרטה לכיתה א' שם יזדקק לה לוויסות ההיפריות לשם למידה. סה"כ אין סיבה לתת לילד טיפול אלא אם כן הוא או הסביבה ממש סובלת. מה מדווחת הגננת ? האם הוא מקבל הרבה פידבקים שליליים על התנהגותו ?
בנוסף, ומכיון שאת מתמודדת לדברייך מרבית הזמן לבד עם כולם, הייתי מציעה לבדוק במי בסביבתך הקרובה את יכולה להיעזר ? אולי סבים שיכולים לקחת את תום או ניבי, יום בשבוע כל אחד מהם בנפרד ?
אולי אפשר לרשום את ניבי לחוג שבו יוציא חלק מהאנרגיה הפעלתנית שלו, יתעל אותה לכיוונים חיוביים וגם ישפר את דימויו העצמי תוך כדי ? ג'ודו יכול להתאים, רכיבה על סוסים ועוד... כך תהיה הפרדה בין הבנים ל"רגעים מסויימים של שקט" וגם את תוכלי לאגור כוחות בכדי להמשיך. אני מבינה באופן מקצועי אך גם אישי, את הקושי.
משאלותייך ודרך תשובותייך ניכר כי יחד עם הקושי יש בך גם הרבה רגישות ובד"כ (אי אפשר כל הזמן) סבלנות כלפיהם וזה המון. חיבוק ועומדת לרשותך להרחבת המענה או לשאלות נוספות..
   דווקא סבלנות- אין לי הרבהנורית גת 18:22 24/12/2008
ניבי יקבל קונצרטה בגלל שיש לו כבר דימוי שלילי והמשובים שהוא מקבל הם רוב הזמן שליליים והוא כבר פשוט "עונה על הציפיות" ממנו. בגלל זה גם יש לו קושי חברתי בגן, למרות שהוא ילד מאוד כריזמתי.
בגלל זה אנחנו לא רוצים לחכות לכתה א'. אנחנו סובלים, הצוות בגן סובל ובעיקר- הוא סובל וזה הכי חשוב.
אני משתדלת להיעזר בסבתא שלהם, אבל היא כבר קצת מבוגרת וקשה לה להתמודד איתם, גם אם זה רק עם ניבי לבד.
היום קראתי איזו כתבה וחשבתי שאולי, למרות שהוא עדיין צעיר, אני צריכה לקחת אותו לבריכה כמה פעמים בשבוע.
כי כשחשבתי על זה לעומק- יכול להיות שההחמרה נוצרה מהרגע שהפסקנו ללכת לבריכה, אז אני אבדוק גם את האפשרות הזו.
היום לקחתי אותו מוקדם והלכנו לחפש את השלולית הכי גדולה בקיבוץ ורצנו וקפצנו בה והוא היה מתווק ומקסים. אח"כ הלכנו הביתה והוא התקלח לבד, בלי לעשות בעיות והיה ממש מתוק (כמובן שאכלתי אותו).
יש ימים שיש לי יותר כוחות ויש כאלו שפחות.
השאלה היא מה לעשות עם תום כשהוא מרביץ לו. היום הודעתי לו שאם הוא מרביץ, הוא לא יוכל לישון אצל סבתא.
בינתיים זה עובד, אבל יש עוד איזה שעה וחצי- נראה איך הוא יתאפק.

אני מגיעה ביום שישי ומתכוננת לטיול פטריות...
   הי נוריתזהר טל לינדר 19:12 24/12/2008
נשמע שאת עושה המון, ברגישות ובתבונה. כל הכבוד, זה לא מובן מאליו. את חושבת איך להקל על כולם, עליכם ועל הגננת אבל קודם כל טובתו של ניבי עומדת לנגד עינייך וזה הדבר החשוב באמת. ולכן אני מניחה שאין מנוס מהקונצרטה. כפי שאמרת הרעיון של הבריכה נשמע טוב, משהו להתמקד בו, להוציא מרץ מצד אחד ובו זמנית גם להתרכז, לרכז מאמץ ולהגיע להישגים. בדיוק מה שהוא צריך לבניית הדימוי העצמי הפגוע, לרכישת חוויות חיוביות ולפעילות שהיא רק שלו ומובחנת מתום. בד"כ לחוג גם נוסעים עם אחד ההורים שמחכה בחוץ, וזמן הנסיעה הלוך חזור וההתמקדות בילד באותו הזמן עושים גם הם את ההבדל.
את מספרת על פעילותך איתם ביחד ולחוד, איפה דור נכנס לתמונה ? מה הרגשתו לגבי הדינמיקה המשפחתית ואיך הוא תורם להרגעתה ? האם הוא מהווה לך תמיכה ?
יש עוד המון שאלות... לאט לאט נפצח את מרביתן...
   באמת- המון שאלותנורית גת 06:13 25/12/2008
דור מגיע הביתה בדר"כ לא לפני שבע וחצי.
אני יודעת שהוא משתדל, אבל בחלק גדול מהמקרים אין לו סבלנות ולכן יש הרבה התפרצויות דווקא כשהוא מגיע.
אין להם כמעט זמן עם אבא, כי אבא פשוט לא אוהב לבלות איתם. זה תמיד נראה לו כ"תיק" והוא עוד לא למד איך להנות איתם ולדעת שהדבר בכלל אפשרי, כי בילוי שלו איתם, בדר"כ מגיע מהר מאוד לטונים גבוהים וכמובן ששני הצדדים לא נהנים.
כיכשהם ביחד- תום תמיד רביץ וניבי אף פעם לא מקשיב.
אז למרות שאני אומרת שכל אחד צריך לבחור את המלחמות שלו ולא על כל דבר. אני מרגישה שדור כל הזמן נלחם איתם.
   הי נוריתיזהר טל לינדר 15:55 25/12/2008
לצערי כתבתי לך תשובה כבר קודם שמשום מה לא נקלטה, אנסה לשחזר... אני מבינה מתשובתך שאת מתמודדת עם המון דברים לבד.
דור מנסה להשתלב, אך כעושה זאת מרגיש עצמו (להבנתי) מתוסכל, כועס אולי גם עם רגשות אשם לאחר מכן... ואת, שעושה רוב הזמן הכל לבד, נשארת גם כן עם תחושה שלא תמיד יש לך על מי להשען ולסמוך וכך נוצר מעגל של עשייה שלך לבד, נסיון שלו להשתלב, כעס שלו עליהם, וחוזר חלילה...שניכם זקוקים להרבה הבנה, הנחיה וחיבוק. אני מתרשמת שאתם זקוקים למענה הורי זוגי ומשפחתי על מנת להכיל את הקושי. האם ישבתם לשיחה משותפת לחשוב ביחד מהם המענים שיתאימו לשניכם ?
   אנחנו כל הזמן מדבריםנורית גת 17:22 25/12/2008
אבל הוא מרבה להאשים אותי בהתנהגות של הילדים (שאני מוותרת) ואני כמובן כועסת על האשמות, כי אם הוא יבלה אחה,צ אחד לבד איתם- הוא יבין מה אני עוברת בכל יום.
אני יודעת שהוא משתדל, אבל קשה לו להתמיד בכך, כך שבעצם הוא לא משתנה ויכול להיות שזה מבלבל את הילדים.
היינו איזו תקופה ביעוץ פסיכולוגי בקשר לתום שבעצם רוב הזמן דיברנו עלינו.
יצאו מזה כמה דברים טובים, אבל סדר העדיפויות של דור הוא לא כמו שלי.
אצלי- הילדים הם ראשונים ואצלו- הוא ראשון ונראה לי שהילדים אחרונים.
אני לא יודעת איך לשנות את הגישה שלו, אבל כל הזמן מנסה.
   חשוב מאוד להמשיך את התהליךזהר טל לינדר 21:12 25/12/2008
שהתחלתם אצל הפסיכולוג הקודם (או מישהו אחר שאת יכולה לסמוך עליו), גם על מנת להכיל את הקשיים של תום או ניבי ואת הדינמיקה בינהם, וגם כדי לגבש חזית אחת אל מול הילדים שהיא הבסיס האיתן להורות שלכם ולכל המשפחה יחד.
בתהליך כזה של "הדרכה הורית" ידוברו הקשיים ותמצאו יחד פתרונות מעשיים שיתאימו לך ולדור יחד, ידוברו החוזקות של כל אחד מכם וכל אחד מהילדים וכמו"כ ידוברו הקשיים, וינתנו אופציות שונות למענה.
אני מתרשמת שאת זקוקה לדיבור הזה, גם כדי לקבל כלים להתמודדות אבל בעיקר כדי להרגיש פחות לבד ולחזק את עוצמת הביחד.




שיווק באינטרנט   ניוזלטר דיוור אלקטרוני   בניית אתרים   תקנון ותנאי שימוש © כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה  יצירת קשר   מנשא לתינוק   מצאי דולה   מי אנחנו