צור קשר פורומים חנות אינדקס פוסטפרטום הצילו צירים מאמרים חדשים ראשי
פורום טיפול משפחתי
מנהל/ת הפורום: עו"ס MSW זהר טל לינדר
  נירה 14:39 24/03/2009
הי זהר.
מתנצלת מראש על אורך הפניה...

אנחנו משפחה עם שני ילדים. בת 8 ובן 2.5.
הצעיר בן קטן ושובב מאוד מאוד. אחה"צ אני לבד איתם, בין אם בבית/ליווי לחברים/גינה וכו'. הקטן מצריך הרבה טפול והשגחה ולמרות כל נסיונותיי להקדיש לגדולה זה נעשה כאשר הוא תמיד ברקע ודורש התיחסות. הזמן הפרטי שלי ושלה הוא 10 דקות ההליכה בוקר לביה"ס כאשר אז זה רק היא ואני. אבל לצערי לפעמים גם אז זה המשך של ריבי הבוקר (מה לובשים/מה לאכול וכו'). פעם בכמה שבועות גם מצליחה לארגן לי ולה אחהצ ללא הקטן בד"כ לצורך קניות עבורה בשילוב ישיבה לקפה/שוקו. היא מאוד אוהבת את זה.
הגדולה ילדה מדהימה, חכמה, מתוחכמת, חברותית, יצירתית, רוקדת ומנגנת. רגישה לחבריה ולמשפחתה, אוהבת להעניק, משחקת יפה עם הקטן.
מחוץ לבית - ילדה חמודה ומנומסת. פעילה, טיפה בישנית אך בעלת הרבה חברות.
לעומת זאת בדלת אמות - קטסטרופה. מתנהגת כמתבגרת בת 16 לכל דבר! יכולה לדבר איתי כמה דקות בנועם ואז בשניה אחת, אם הערתי לה או עניתי לה משהו לא לרוחה, אני נענית בצעקות וטריקת דלתות בלי פרופורציות. מעבר לכך התנהגות מאוד עצבנית עם הרבה חוסר סבלנות, הרבה "שונאת אותך" כלפיי וכלפי בעלי וכו'.
השוני בין הבית לחוץ היה קיים תמיד אך הולך ומוקצן בשנים האחרונות. לדעתי השנה האחרונה היא שיא.
היא שהיתה ילדתי המקסימה והאהובה, גורמת לי עקב "אפקט מצטבר" של התנהגותה, לחוסר שמחה בשהיה עמה. מין מתח קבוע. אפילו חוסר רצון לפגוש אותה אחרי ביה"ס כי הרי היא תיזום מריבה וצרחות תוך דקה ולא חשוב מאיזו סיבה. עם הזמן תגובותיי הפכו פחות סבלניות כלפיה והפתיל שלי בנוחותה מאוד קצר.

מצד שני, בשנים האחרונות גם אני ובעלי לא נופת צופים. יש לא מעט מריבות קולניות בבית בנוחותה. למעשה באופן יומיומי. לא על ענינים עקרוניים אלא מריבות על נושאי יומ-יום כמו חלוקת מטלות הבית וכו'. אינסוף ביקשתי מבעלי שיסנן את המריבות והתגובות ליד הילדה, אך הוא אינו מבין את המשמעות.
לדעתי זה משפיע לא מעט על התנהגותה.

ברור שצריך טיפול או יעוץ. הטריגר הוא חוסר יכולתנו להתמודד איתה יותר. וכיוון שאנחנו הורים שדוגלים בגבולות כמות העימותים איתה היא אינסופית.
השאלה -
לצערי הרב לא נוכל לטפל בכולנו ובנפרד בו זמנית, הן כלכלית והן מבחינת זמן. מתלבטת האם נכון ללכת לטפול/יעוץ אצל פסיכולוג ילדים, או ללכת לטפול זוגי ? משפחתי?
וגם מה ההבדל בין זוגי למשפחתי?
מניחה שתרצי להשיב גם וגם. אך כשאין אפשרות - מה עושים?

המון תודה מראש.
   הי נירה וברוכה הבאה לפורוםזהר טל לינדר 17:52 24/03/2009
כמו שאלתך, גם תשובתי תהיה לבטח ארוכה, אז ככה:

קודם כל, כפי שכתבת שאת משכילה לעשות, זמן איכות עם הגדולה לבד, חשוב עד מאוד. לא התייחסת לזמני השינה שלהם ולסדרי הלינה שלכם בכלל, האם יש אפשרות בערב כשהקטן הולך לישון, להקדיש לה עוד כשעה, של שיחה, משחק משותף או הקראת סיפור משותפת (כשחלק היא מקריאה וחלק את או בעלך מקריאים) ?, כך היא יכולה להרגיש גדולה-בוגרת ועם זמן של "גדולים".. כמובן שבזמן הזה אתם יכולים גם להיות רק ב"רקע" ולאו דווקא לשחק איתה, גם זה זמן שיכול להיות נעים יחד ולהעביר לה מסר שיש גם טובות הנאה מעצם היותה הבוגרת מבין השניים.
יחד עם טובות ההנאה תמיד צריך לעבור מסר מקביל שיש זכויות של גדולים אך גם חובות של גדולים, כמו עריכת שולחן, פינוי כלים וכו'. דברים קטנים אך כאלה שיכולים במידת מה להקל עלייך ביום יום, אם תרצי ארחיב על כך בתשובה אחרת.

בנוגע להתנהגותה ולפתיל הקצר שלה, זו תחילתו המופלאה של גיל ההתבגרות, ההורמונים מתחילים להשתולל והתגובות בהתאם.
אני מבינה את הקושי, יחד עם זאת שווה לספור עד עשר, להגמיש במעט את הגבולות ולהלחם אך ורק על מה שהינו "קו אדום" בעבורכם כזה ששווה להלחם עליו.
אין טעם להתנצח על כל דבר ועניין. הקושי הגדול בהורות הוא להיות "צעד אחד לפני הילדים" ולגלות את הגמישות הנדרשת. כמו שאמרת גבולות הם דבר מאוד חשוב ומארגן, יחד עם זאת צריך לבדוק האם הם לא נוקשים מדי, ואיפה נדרש בהם שינוי בהתאם לגיל.
סתם לדוגמא ילדה שהיתה הולכת לישון תמיד בשעה 20:00, יכולה בגיל 8 ללכת לישון ב- 21:00 ולקבל עוד זמן איכות איתכם ללא אחיה הקטן(אבל זו דוגמא שאינני יודעת אם רלוונטית לכם).
אשמח אם תפרטי יותר.

לגבי עניין התנהגותה מחוץ לבית לעומת בבית פנימה,
אני מוצאת בכך דווקא יופי . היא הפנימה חוקים גבולות וקודי התנהגות ועל כן מתנהגת למופת מחוץ לבית. חשוב לה מה חושבים עליה והיא מצייתת לחוקים. כלפיכם היא מתנהגת בהתרסה כיאה למתבגרת טיפוסית, בודקת האם אפשר להרחיב את הגבולות ולהגמיש אותם ? איך תגיבו ? מה תהינה הסנקציות...
אני מאמינה כי ילדים בוחנים דווקא הורים שיש להם "כוח" ויציבות, דווקא מתריסים מול "המקום הבטוח", ובזאת אתם יכולים למצוא נחמה.
בהקשר הזה חשוב עם בן זוגך (!) להחליט על מה חשוב לכם להתעקש ועל מה לא, להעביר לה כל הזמן מסרים אחידים וברורים והכי חשובה העיקביות !!! אגב, אותו הדבר עם בן השנתיים וחצי
אחידות ועיקביות תמיד.

לגבי טיפול זוגי או משפחתי, מכיון שאת מתארת מתיחות ואי הסכמות בינכם, הייתי מתחילה מטיפול זוגי. טיפול כזה אצל מי שמתמחה בטיפול זוגי ומשפחתי יכול להתפתח בהמשך גם לטיפול משפחתי גם להדרכת הורים ולכל המכלול.
אני מאמינה גדולה בטיפול של ההורים ופחות של הילדים. כשהטיפול נעשה מן השורש - קרי ההורים, כל הדינמיקה המשפחתית משתפרת. חשוב לברר את הדגשים שלכם בזוגיות ובהורות, להגיע להסכמות ולבטח כשהאוירה בבית תשתפר, גם הרגשתה של הילדה וכתולדה מכך גם התנהגותה, תשתפרנה.
היא נשמעת בסה"כ ילדה נהדרת, ונשמע שחלק מחוסר הסבלנות שלך ו"עייפות החומר" נובעים גם מהיעדר תמיכה של בן הזוג ואולי תחושה שאת לבד ב"קרב" מולה.
יחסי אמהות בנות הוא עניין מורכב ומאתגר אשר יכול למרוט עצבים כמו גם למלא אושר... אל יאוש.
כתבי לי עוד על מנת שאוכל לעזור או להפנותך למטפל אחר באזור מגורייך.

מקוה שהייתי במעט לעזר, תשובה מייגעת במעט...
זהר טל לינדר
MSW מטפלת פרטנית זוגית ומשפחתית
הדרכת הורים 7295156 - 050
   הי זהרנירה 15:09 25/03/2009
ראשית תודה לתשובתך הרחבה והרצינית.
לגבי הסדרי השינה שביקשת שארחיב -
כאשר הבן הצעיר היה יותר קטן הצלחתי לקיים את זה. הבעיה שהוא טיפוס ערני בערב והיא לעומת זאת עייפה כבר ב-8.30. בפועל - הוא נכנס למיטה ב20.30 והיא ב21.00 ומכיוון שאינו נרדם ודורש התיחסות בדרכים שונות (כולל השלכת כל מה שסביב מיטתו עד כדי סכנה), יוצא שהיא אינה נהנית מזמן איכות "נקי". עפ"ר היא מבקשת ממני שרק אלטף אותה עד שהיא נרדמת וכבר עיפה מדי לכל דבר אחר.

את מדהימה. קלעת יפה לעניין (פענוח חוסר הסבלנות שלי).
גם לי יש תחושה שצריך קודם לפתור את הבלגן שלי ושל בעלי ושיפור התנהגותה של הבת יהיה למעשה הרווח המישני. ושמחה מאוד לקבל ממך חיזוק מקצועי לתחושבתי.
איני מבינה מה ההבדל של טפול זוגי מול משפחתי? ואיך זה בדיוק מתנהל? (משפחתי זה אומר שמגיעים בפורום מלא כולל ילדים?) אשמח אם תוכלי לפרט.

ועוד משהו. אנחנו גרים באזור ת"א ואשמח לקבל ממך המלצות למטפלים זוגיים/משפחתיים. ולגבי כימיה מטופל-מטפל - בעלי חסר סבלנות לטיפוסי "שאנטי" אז אם את מכירה מטפל/ת בכיוון קצת אסרטיבי ופרקטי, אשמח להמלצות. מתנצלת מראש על ההגדרות הנ"ל(:

ושוב תודה.
   הי נירהזהר טל לינדר 18:03 25/03/2009
שמחה על כי התחברת לנושאים השונים שבתשובתי.
אכן, טיפול משפחתי הוא כזה שבאים אליו עם כל המשפחה, הורים וילדים, בד"כ מתבצע כשיש קושי מתמשך עם אחד הילדים, ובעיה מוצהרת, על פי הפניית גננת או מורה.. לפעמים גם על ידי אבחון של אחד ההורים, כמו שהעלית את.
יחד עם זאת ממבט קצר וראשוני של מה שתארת, נדמה לי כי המוקד הוא יותר בכם ופחות בילדה, והדברים שאת חווה איתם קשורים בתחילת גיל ההתבגרות, ונורמטיביים בעיקרם.
מבחינת ההיבט הכלכלי, אני יכולה להמליץ לך על מטפלת ספציפית לא זולה כ"כ אבל מצויינת, ולא מתחום ה"שנטי" כפי שציינת, או שאפשר לפנות לתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי של עיריית ת"א, בטח יש כמה כאלה, במטרה לקבל מחיר מסובסד.
תני לי כיוון לגבי עלויות, כשטיפול נע בין 300 - 600 ש"ח פרטי, לעומת כ- 160 ש"ח בשירות הציבורי.
לשיקולך.
בכל אופן עומדת לרשותך...
ישנם אנשים שבאים עד אליי גם מת"א...
   הי זהרנירה 14:43 26/03/2009
ראשית, אשמח מאוד לקבל את ההמלצה על המטפלת שחשבת שתתאים. לצערי חשוב עבורנו שהקליניקה תהיה קרובה כי נושא הזמן אצלנו בעיתי מאוד ולכן נאלצת לוותר על הרעיון להגיע אלייך.

מבחינת עלות טיפול - אני מעדיפה להגיע אל מישהי מצוינת ולעבור טיפול אפקטיבי בעלות טיפול יותר יקרה, על פני הימרחות ארוכה בטפול זול-ציבורי ואולי פחות אפקטיבי.
יש לכך גם משמעות מבחינת אורך-הרוח של בעלי לטפול בכלל. לכן, מכל הבחינות נראה לי שעדיף טפול "יקר" שבשורה התחתונה יהיה יותר משתלם.
האמת ש600 שח לפגישה יהיה לנו קצת קשה, נצטרך לחשוב איך מתארגנים. בכל מקרה אשמח מאוד לקבל המלצותייך. ושוב תודה גדולה מכל הלב.
   הי נירהזהר טל לינדר 10:10 27/03/2009
אשמח להמליץ לך על:
רחל פצ'ניק - פומפס
2410153 - 054
מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, נהדרת
רגישה וחמה !!!
צרו איתה קשר
בהצלחה
ואשמח לעידכונים
זהר
   לזהר -נירה 21:02 28/03/2009
זהר יקרה,
תודה גדולה מקרב לב. את נפלאה.
מקווה להכנס בקרוב ולעדכן אותך בהתקדמות חיובית.
תחזיקי לנו אצבעות.
   נירה השמיעי קול...זהר 15:08 06/04/2009
הי נירה, עד כמה שאני מעודכנת מרחל, עדיין לא פנית.
(אל דאגה אני לא "בולשת" אחרייך, סתם מתוך אכפתיות). בכל אופן חשוב לי לעדכנך כי המחיר של רחל הוא בגבול התחתון של מה שציינתי, בסביבות 300 ש"ח, כך שאנא, פני קבלו עזרה וצאו אל דרך המלך.
חג שמח, אני פה בשבילך במידה ותזדקקי להכוונה נוספת.




שיווק באינטרנט   ניוזלטר דיוור אלקטרוני   בניית אתרים   תקנון ותנאי שימוש © כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה  יצירת קשר   מנשא לתינוק   מצאי דולה   מי אנחנו