אני נשואה פעם שנייה, מזה כ- 8 שנים, בעלי השני מגדל עימי את בני מנישואי הראשונים מאז היותו בן 4. יחד אנחנו הורים לילדה משותפת בת שנה ושמונה חודשים. החיים המשותפים שלנו רצופי עליות וירידות, בעלי ובני מתקשים להסתדר בינהם וכבר מזמן חשבתי בשל כך לפרק את החבילה. בחודשים האחרונים הגעתי למסקנה כי זה מה שאני רוצה לעשות, לא מעוניינת בטיפול זוגי.
יחד עם זאת יש לי ספקות, עבור בני זו תהיה פרידה שניה (עם אביו הביולוג אין לנו קשר), ביתי הקטנה תפגע מהמהלך, היא כ"כ רגילה אליי וקשורה אליי, ובעלי מדבר על הסדרי משמורת של חצי חצי, ז"א מתכנן על שלושה ימים בשבוע....
מה דעתך ? האם "לוותר על עצמי" ולהשאר למען הילדים או שאולי עדיף להפרד ? אני מרגישה שכבר אין בי כלפיו כלום
אשמח לתשובתך
תודה איילת