צור קשר פורומים חנות אינדקס פוסטפרטום הצילו צירים מאמרים חדשים ראשי
קורס הכנה ללידה עננים
מנהל/ת הפורום: בוגרות קורס דולות ומדריכות ביה"ס אמנות הלידה
  מזל טוב לנועה שילדה הבוקראורן 14:00 18/03/2009
בשבוע 35, בן במשקל 2.345

והרי תקציר הסיפור:

ראשית, אני חייב לפתוח ולאמר שאני באמת באמת גאה באשתי על האומץ והנחישות שלה, ועל איך שהיא עברה את הלידה, עם כל הכאבים והקשיים, והיו. פשוט מלכה!

אחרי צירים לא סדירים שהביאו אותנו למוקד מכבי, שם גילו פתיחה של 1 ס"מ, נשלחנו הביתה כאשר נאמר לנו שאם הצירים יהפכו תכופים יותר או חזקים יותר, שניגש מיד למיון. ולאחר שהצירים גם התחזקו וגם נהיו תכופים יותר נסענו חיש למיון באיכילוב. אחרי בדיקה קצרה התבשרנו שהיא בפתיחה של 3 ס"מ, ומתקרבת ל-4 ושהיא בלידה. מאחר ולנועה לא היו שום כוונות ללדת בליס, החלטנו שעוברים ללניאדו. כמובן שבליס הערימו קשיים ועשו לנו את המוות, אך גם 3 רופאים, מהבכירים שבחדר היולדות, לא יכלו על אשתי הקרבית והנחושה, וכך מצאנו את עצמנו עם מכתב שחרור מליס, טסים ללניאדו. בינתיים התקשרנו למיילדת שלנו שבאה לשם כדי ללוות אותנו.

בלניאדו התברר לנו שהפתיחה היא של 2.5 ס"מ, ואני הייתי בטוח שמחכה לנו לילה ארוך מאד, אך התברר שכל העניין עלה על רכבת הרים מהירה כמו טיל. נכנסנו לשם בשעה 22:45 ובשעה 04:18 החמניה הגיח לאויר העולם במשקל של 2.345 (קל לזכור) ונלקח לפגיה. לכל אורך הדרך נועה ידעה בדיוק מה היא רוצה ודאגה להפעיל את כולנו, ידעה לשלוט בצירים ולכוון עצמה לאן שהיא רוצה להגיע. במשך כל הזמן הזה, כשאני משתדל בעיקר לא להפריע, לא הפסקתי להסתכל בפליאה על אשתי, שאמנם רק נראית עדינה ושברירית, אבל אם היו נותנים לה לפקד על מלחמת לבנון השניה התוצאות היו אחרות לגמרי.

בסופו של דבר, לנועה ולחמניה שלום. אמנם לא קל לראות את הבן שלי שוכב באינקובטור מחובר לאלקטרודות וצינורות, וזה מועך לי את הלב, אבל אני יודע שהוא יהיה בסדר. הוא נראה לי קשוח.

ואני? עדיין מנסה לצאת מההלם. זה עובר מתישהו?
   ואוו!!!!נאורה 14:18 18/03/2009
ראיתי את ההודעה של נועה על הצירים שהיא מרגישה ובדיוק נכנסתי להציץ לראות אם כתבה על זה משהו...

אין לי מה לומר. נשמע שנועה מלכת העולם בכך שהיא יודעת לעמוד על מה שנכון ללידה שלה. וגם אתה בזה שאתה סומך עליה ותומך בה.

לידות מוקדמות הן באמת הלם. אין מה לומר. וברור שגם תצאו ממנו.

מאחלת לחמניה הקטן (לא כזה קטנצ'יק דוקא) להתחזק מהר מהר ולהשתחרר מהחוטים...! ותתארגנו על ייעוץ טוב בהנקה.

מזל טוב!! אנחנו כאן אם צריך משהו. מצפים לשמוע מה שלום כולם וגם יותר בפרוטרוט על הלידה.
   מזל טוב נועה ואורן!!!הילה 14:53 18/03/2009
הבנתי שמשהו מתפתח כשלא ענתה לי למסר בלילה...
אני גרה 5 דקות מלניאדו, אם תזדקקו למשהו (אורן-גם מקום לישון) אל תהססו לפנות אלי.

052-3541409

ואם מתאים לכם ביקור קטן לחיבוק גדול, תודיעו, אשמח.
שוב מזל טוב, הילה
   שיואורותי קרני הורוביץ 15:39 18/03/2009
אורן ונועה יקרים,

שאפו סחתיין ומזל טוב ענק ליולדת המהירה במערב, בעלה שיחיה וחמניה המועך.

איזו הודעה מרגשת. אין, ידענו שיש את זה לנועה. רגישות ונחישות. רק תמסור לה מהבנות שנעשה לה שמיכה, היא כבר תדע למה..

נהדר, נפלא, וסחתיין מיוחד לתזמון ולמשקל המרשימים. אינקובטור על שום מה? (אוקיי, מוקדמת, אך המשקל נהדר. האם השגחה בלבד? נושם היטב לבד?)

ומה עם ההנקה, האם מעודדים את נועה לשאוב והאם היא מסתדרת? האם מעודדים אתכם לשיטת הקנגורו (תיכף אמצא לינק) מגע עור בעור תחת מנשא מיוחד או שמיכה משותפת? האם מאפשרים לנועה לפחות תנאים אנושיים לישון ולהמצא איתו?

ולך, אורן, בחור כארז, סחתיין מיוחד, גם ברגעים מטורללים שכאלו, אינך שוכח לקרוע אותנו מצחוק בכשרון ענק.

סחתיין לכם, מותק של משפחה חדשה. נועה גולדי לראשות הממשלה!
   ועוד מילה לאורןרותי קרני הורוביץ 15:51 18/03/2009
נשמע שעשית שם עבודה מצוינת. כלומר, בעיקר ר א י ת את אשתך, את גדולתה. אפשרת ותמכת והאמנת. אני מניחה שלא הנחת שתי אצבעות בפה ושרקת משמחה על כל גול או פנדל, אלא דווקא העדות האוהבת שלך מעלה אדים של מה שאשה צריכה (גם) בלידה. אהבה, הכרה ביכולותיה, ומישהו שיאפשר את כל זה. עד אקטיבי באמונתו עד-דול. להלן עדול. אתה היית המאפשר הזה. כל הכבוד לך.
   אינ-קו-ב-טוראורן 15:55 18/03/2009
האינקובטור (בטור בטור בטור בטור) על שום שצריך לשמור על חום גופו שהוא נמוך (35 מעלות) ולעזור לו עם הנשימה.

לגבי הנקה: לניאדו מאד מעודדים הנקה ושאיבה, לכן הם ינסו להאריך את האשפוז של נועה על מנת שתוכל להמצא עם החמניה. כרגע, המגע היחיד בינינו לבינו מתמצה בנגיעות שלנו בו דרך האינקובטור, אך עם הזמן נוכל להוציא אותו משם ולהחזיק אותו ונועה תוכל להניק אותו. הוא נמאצ בפגייה ולמעט שעות ביקור רופאים או החלפת צוות אננחו יכולים לשרוץ שם כל היום.

אז בינתיים הילדון מתחמם לו במיקרו, ואני בבית, מתגעגע.
   מזל טוב שירה 17:52 18/03/2009
הי נשמע או נקרא יותר נכון שהייתם ממש צוות לעניין תודה רבה רבה על העדכון
תתחזקו תגדלו תשמינו ותחזרו הביתה מהר
שפע של אושר וחלב
   ד-י!!!!!נעמה 18:04 18/03/2009
אורן, קראתי את הסיפור בשקיקה, מחמיצה מילים בגלל מהירות הקריאה ואז חוזרת אחורה לודא על מה דילגתי משהו.
אין ספק חתיכת חוויה וכמה אופייני רוח הדברים לנועה, במעט שהספקתי להכיר אותה. נשמע שהיית שם בשבילה בדיוק במינונים שהיתה צריכה והיא באמת מלכה... עכשיו אתה מכיר מלכות מהי...
לא קלה ההתמודדות עם פגות וכל התחושות שאתם חווים בגינה (בלי לדעת מהם בדיוק, אבל אני מנחשת) הם הגיוניים וטבעיים.
כולי תקווה שתטפלו שעצמכם ובחמניה והשאר פשוט יסתדר. תצאו מההלם, תחבקו את בנכם בקרוב, ותטעמו שיגרת משפחה.
מזל טוב והרבה בריאות
נעמה
   הרבה מזל טוברננית 23:49 18/03/2009
הרבה בריאות, כוחות, שמחה- נשמע שתזדקקו לכל אלה עכשיו.
נשמע שנועה שחקה אותה ובגדול ושאתה היית שם ממש. איך היתה ברברה?
לגבי האינקובטור: מחקרים מראים שגם תינוקות במשקל קילו יכולים לשהות בשיטת הקנגורו עם בטן אמם ולהרויח בכך חום גוף יציב יותר ורמות חמצון טובות יותר.חשוב שהמגע יהיה עור לעור (מתאפשר במנשא הלופי). לא יודעת אם יש עם מי לדבר שם ואם אתם בקטע של להמשיך את המלחמות, אבל שתדעו.

באיזה משאבה נועה שואבת? אני מקוה שלקטינה. נותנים לחמניה בנתיים טפטופי קולוסטרום?
   רנניתאורן 10:02 19/03/2009
החמניה כרגע מחובר לזונדה ושאר צינורות, לעזרה נשימתית. כרגע יותר חשוב שהוא ינשום, אז הוא מוזן בעיקר בנוזלים. נועה כרגע שואבת, בעיקר הודות לעזרה של חברה שלימדה אותה איך לשאוב קולוסטרום, ובימים הקרובים יתחילו לתת לו אותו. אין לי שום כוונה להילחם שם בצוות כיוון שהם מאד הנקה ושהתינוק יהיה צמוד לאמא שלו, אבל גם אם זה ייקח עוד, יום, עוד יומיים, מבחינתי זה בסדר. אחרי השיחה עם האחות הבכירה, שהיתה מאד אופטימית, אני סומך עליהם. ואם יש משהו חיובי בכל העניין הזה, זה שנועה יכולה לנוח ולאזור כוחות בינתיים.

בינתיים אני משתדל לגעת בו כמה שיותר, במסגרת המגבלות, לדבר אליו ולשיר לו. הדבר שהכי קשה להתמודד אתו הוא חוסר האונים. הבן שלי מתחיל את חייו במאבק וחווה אי נוחות וסבל, ואני לא יכול לעשות הרבה בקשר לזה, וצריך פשוט לתת לו לעבור את זה. וזה הכי קשה לי כי מבחינתי, תחברו אותי לצינורות במקומו ושהוא יהיה בריא ושלם וצמוד לאמא שלו. אבל כנראה ששנינו עוברים שיעור עכשיו: הוא בכמה שהחיים קשים ורצופים במאבקים עוד מהרגע הראשון (שיעור שהייתי מקווה שייחסך ממנו לעת עתה אך גם זה לא בידיי) ואני בזה שצריך לשחרר.

אתמול הוא ניסה למשוך את הזונדה החוצה ולא הצליח אז הוא בכה קצת וניסיתי להרגיע אותו, ובינתיים הלב הפולני שלי דפק 'אוי' 'אוי' 'אוי'. ככה זה להיות אבא ,הא?

נ.ב.
בבאנר של הקורס להכשרת מדריכות, החמניות שמימן הן בהשראתנו או שהן היו שם כבר קודם? :))
   היום שחררו אותו מהאינקובטוראורן 22:12 19/03/2009
בבוקר העבירו אותו לעריסה, וכשהגעתי יכולתי כבר להחזיק וגם להאכיל אותו, ובצהריים שחררו אותו גם מהזונדה והוא ינק קצת ונועה עשתה לו קנגורו. הוא עדיין מחובר למוניטור אבל נראה לי שלאט לאט הוא מתחזק ומשתפר כל הזמן, ונהיה פחות ופחות צהוב, וזה מאד משמח.

חבל רק שאי אפשר לשים תמונות בפורום..

ושמו בישראל - רֵעַ (חבר)
   אלופיםשירה 22:38 19/03/2009
שם מקסים ונשמע שאתם בדרך הנכונה איזה כיף
   באמת חדשות טובות!נאורה 08:34 20/03/2009
מקווה שהשיפור מעכשיו יהיה מטאורי... ושרע הקטנצי'ק יקבל את אמא ואבא בפול פאוור.
   ודר' קרלוס מוסר לכם הרבה מזל טוב. זוכר אתכם מאד לטובה. ביקש למסור גם חיבוק חםרותי קרני הורוביץ 17:42 20/03/2009
   שמחה לשמוע עלהשיפוררננית 08:28 22/03/2009
שרק ימשיך טוב!
   כנראה מחר הם בביתאורן 15:55 22/03/2009
מחכים לתוצאות של בדיקת הצהבת. אם הכל יהיה בסדר, נועה ורע מחר בבית. בינתיים נתנו לנועה לעשות ביות מלא, שזה מדהים, בד"כ פגיות לא מאפשרות את זה, אבל הרופא טען שאין שום מניעה. נועה עד עכשיו בהלם מזה :))
   מחזיקים אצבעות שאתם אכן משתחרריםנאורה 15:04 23/03/2009
   חזרה טובה הביתהנעמה 15:39 24/03/2009
תודות רבות על כל השיתוף, זה אכן תהליך מדהים וכולי תקווה שילך חלק יותר ויותר




שיווק באינטרנט   ניוזלטר דיוור אלקטרוני   בניית אתרים   תקנון ותנאי שימוש © כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה  יצירת קשר   מנשא לתינוק   מצאי דולה   מי אנחנו