בפורום נעסוק בשאלות הקשורות בהתפתחות רגשית וקוגניטיבית של פעוטות ולשאלות על היחסים בין הורים לילדיהם, על האתגרים שמציבה ההורות ועל הקשיים המלווים אותה.ננסה להתייחס להיבטים הנפשיים בחייהם של תינוקות, לקשיים התנהגותיים בתא המשפחתי ומחוץ לו, לקשר בין הילד לסביבתו ולחוויית ההורות בכלל. כמו כן, נציע הסברים על אבחון וטיפול פסיכולוגי לילדים ולהורים. הפורום הוא מקום לתמיכה, הכוונה והתייעצות, אך אינו מציע אבחון או טיפול ואינו מהווה תחליף לייעוץ ולטיפול אישי על ידי איש מקצוע מוסמך.

קצת עלינו-
נורית גולדמן- (m.s.w) עו"ס, עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת בקליניקה פרטית ובקבוצת שי"ח לפסיכותרפיה ויעוץ, מטפלת בילדים, נוער, מבוגרים והדרכת הורים, מדריכה צוותים חינוכיים המטפלים בילדים בגיל הרך. בעבר עבדה במרכז הקהילתי לבריאות הנפש בפתח תקווה.

ענבל צור שולשטין- (M.A.)פסיכולוגית קלינית מומחית עוסקת בטיפול פרטני לילדים ומבוגרים, בטפול זוגי ובהדרכות הורים.עובדת במרפאת בריאות הנפש לילד ונוער בחדרה.קליניקה פרטית בעפולה.
פסיכותרפיה משלבת גוף-נפש-רוח, מטפלת בקבוצת שיח.

קבוצת שיח הינה קבוצת מטפלים/ות המציעה שירותי פסיכותרפיה וייעוץ מתוך תפיסה מעצימה והדדית. בקבוצה שותפים ופעילים מטפלים המשלבים טיפול ארוך טווח באוריינטציה דינמית-התייחסותית (Relational) לצד ייעוץ ממוקד והדרכה בהתאם לצורך. הקבוצה מחויבת לפיתוח והטמעה של הערכים הטיפוליים העומדים בבסיס הגישה ההתייחסותית לפסיכותרפיה. תפיסתנו שמה במרכז את השילוב בין מיומנות מקצועית גבוהה וקשר אנושי כמחוללי שינוי. הקבוצה רואה בשוויוניות, כבוד והדדיות ערכים מרכזיים לקיום הדיאלוג הטיפולי. הקבוצה פועלת מתוך מחויבות חברתית והתייחסות להקשרים חברתיים-תרבותיים.
תחומי התמחות ופעילות: שירותי פסיכותרפיה התייחסותית פרטנית, זוגית וקבוצתית. הדרכת הורים, מרכז הדרכה בפסיכותרפיה התייחסותית, פסיכותרפיה באוריינטציה פמיניסטית, פסיכותרפיה מעצימה להומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסקסואלים ומתלבטים.
לאתר שלנו-
http://www.siachgroup.co.il

למצגת בנושא הצבת גבולות- http://www.siachgroup.co.il/borders.ppt

שלום לכולם,

אני תושב בקעת אונו ורציתי לדווח על מקרה שעברתי עם מכון האביב.
מכון האביב בקרית אונו הינו מרכז טיפולים רב תחומי המספק שירותי הכוונה וטיפול בילדים. כלקוח שלהם, הובטח לי כי תתבצע שיחת הדרכה עם הגננת כחלק מהטיפול. שיחת ההכוונה לא תואמה בטענה שזה לא אפקטיבי לפני חופשת הפסח (גישה של משיכת טיפולים...). לאחר חופשת הפסח תהינו לגבי המשך הטיפול ולכן מכון האביב טוען שלא יבצע את שיחת ההדרכה עם הגננת אלא אם כן נמשיך טיפולים אצלם.

היחס שלהם היה מזלזל, לא חזרו לאימיילים, בטענה שביטלנו טיפולים ולא היינו רציניים אך מדובר בגישה סובביקטיבית שלהם היות ואישתי ילדה במהלך הטיפול ובני לא רצה להמשיך להגיע אליהם עקב טיפול לא מקצועי ולכן תהינו לגבי ההמשך.

אשמח אם תוכלו להפיץ ולהזהיר אנשים כי מכון האביב אינו רגיש לצרכי הלקוחות ואנו עומד בהתחייביות שלו מול לקוחותיו.
אני מאוד פגוע מהם ורוצה למנוע את עוגמת הנפש למשפחה הבאה.

שלום.
בתי היתה איתי בבית עד גיל שנתיים.
יש לציין שהיא מאוד חכמה בלי עין הרע, לגילה. מדברת ובוגרת מאוד.
לפני כחודש התחילה ללכת לפעוטון פרטי,בעל שם טוב, עם עוד 6 בנות פחות או יותר בגילה. ביום הראשון היא היתה מקסימה (כנראה התלהבה לפגוש חברה) אך מהיום השני שראתה שזה לא חד פעמי התחילה לעשות בעיות, בעיקר בבוקר. במשך השבועות הבאים היא היתה די בסדר.לא כ"כ אכלה,אבל ישנה טוב ולא בכתה רוב היום.
הפעוטון הזה לא עובד ביום שישי, ויצא מספר פעמים שהיה חופש כבר מיום חמישי (ל"ג בעומר, יום העצמאות) והיה חופש מאוד ארוך, כך שביום הראשון שחזרה לגן היה מאוד קשה, עד סוף השבוע התרגלה ואז שוב פעם חופש של יום שישי שבת.... כמובן שהגננת מתנהגת בהתאם, מבטיחה הפתעות ומתייחסת בנועם,וזה עוזר.

מתחילת שבוע זה המצב נהיה ממש בלתי נסבל (גם מבחינת הגננת). כל הזמן היא בוכה!!!! הבטחות להפתעות כבר לא ממש עוזרות. צריכה שהגננת תהיה צמודה אליה גם במשחקים. לא אוכלת כמו תמיד, וישנה חצי שעה עד שעה במקום שעתיים.

מה עלי לעשות?ייתכן שלא מתאים לה עדיין מסגרת? אולי משעמם לה והיא צריכה מסגרת עם יותר ילדים?
אשמח לקבל יעוץ בהקדם (מבחינת הגננת כבר להוציא אותה,אך אני עובדת בבוקר ואין מטפלת אחרת שמוכנה לקבל בשלב זה של סוף השנה).

תודה רבה

שלום,בני בן שנתיים וחודשיים,ילד מקסים ומפותח מאוד לגילו.
לפני כ-5 חודשיים נולדה לו אחות קטנה.
בתקופה האחרונה,עוד בהריון,בני מתעורר כל לילה בבכי תמרורים ומבקש רק את אמא,הוא לא מוכן שאבא שלו או כל אחד אחר מהמשפחה יטפל בו,הוא מוכן רק את אמא.כמו כן רוב הבקרים הוא מתעורר בבכי ולא ברוגע.כאשר אני מגיעה כל מה שהוא רוצה זה חיבוק,אבל איך שאני מניחה אותו במיטה הוא ממשיך לבכות ולצרוח,הוא רוצה לישון עלי.
מכיוון שיש לי תינוקת קטנה בבית ואני צריכה לקום אליה ,להניקה,זה לא אפשרי שרק אני אקום אליו...
רציתי לדעת מה עלי לעשות,אני מאמינה שהוא קורא לי כי הוא צריך אותי,האם לספק לו את מה שהוא צריך או שעלי לא לגשת על מנת שיבין שאין לו טעם בהתעוררויות חוזרות ונשנות...
אודה לעזרה,הלילות הפכו בלתי נסבלים....

שלום רב,
שמי טל, אני אמא חד הורית מבחירה לילד מקסים בן שנתיים. עצמאית במקצועי וגרה במושב באזור השרון.

יש לי 2 שאלות:

א. בזמן האחרון בני רוצה רק אמא. אני רוצה לציין כי יש לי משפחה גדולה ותומכת שמשקיעה בילד שעות רבות של כיף והנאה והילד אוהב אותם ממש אך בזמן האחרון הוא רוצה רק אמא. אשמח לדעת אם מצב זה רגיל לגילו? אני רוצה עוד לציין כי הילד מפותח מאוד לגילו ברמה המוטורית והוורבלית.


ב. בחודש האחרון חלה רגרסיה באופן שבני נפרד ממני בבוקר במעון. עד לפני חודש הוא היה אומר לי שלום, נשיקה וחיבוק והולך לשחק עם חבריו. בתקופה האחרונה הוא בוכה נורא ולא רוצה להפרד. הגננת אמרה לי שאחרי דקה או שתיים הוא נרגע וממשיך לשחק עם חבריו אבל הבכי הורג אותי כל בוקר מחדש. אני רוצה לציין כי עקב רמתו השכלית והמוטורית הגננת החליטה להעביר אותו לפני 4 חודשים לשכבה מעליו וב 4 החודשים האחרונים הוא נמצא בשכבה הבוגרת של המעון למרות שלפי השנתון הוא היה צריך להיות בשכבה הצעירה. שאלתי היא - מדוע החלה הרגרסיה הזו לפני חודש (הילד לא עבר איזה טראומה או חווית נטישה)והאם זה רגיל לגילו.

תודה
טל
אמא מודאגת....

בני בן ה-3 נגמל מטיטול בשעות הערות. כאשר יש לו קקי הוא מבקש טיטול ולא מוכן בשום אופן לשבת על האסלה/סיר. הבעיה היא שבגן הוא הולך לשירותים לבד ועושה פיפי, ואין שום פיספוסים. כך היה גם בבית, עד לפני כשבועיים. הוא לא מוכן לעשות פיפי בשירותים, גם כשלוקחים אותו. הוא טוען שעשה כבר, ועושה בתחתונים, פעם אחר פעם. למה בגן הוא בסדר ובבית עושה בתחתונים? ואיך ניתן לגרום לו לשבת על האסלה בבית?

שלום,

יש לנו תינוק מקסים בן 5 וחצי חודשים, שמתקשה מאוד בשינה.
הוא לא מצליח להירדם לבד וגם בניסיון הרדמה על הידיים/ בהנקה- הוא מאוד מתנגד, בוכה ובד"כ לוקח שעה+ להרדים אותו (מנסים להרדים אותו כשמרגישים שהוא כבר עייף). עד שסופסוף הוא נרדם- הוא מתעורר בניסיון העברה מהידיים למיטה/ מתעורר אחרי חצי שעה של שינה ולא מצליח לחזור לישון.
הבעיה חוזרת על עצמה בכל שעות היממה (בלילה הוא מצליח לישון יותר ברצף, אבל עדיין מתעורר לא מעט).
אנחנו מרגישים שהוא ממש במצוקה ונרדם רק כשהוא ממש מותש והרבה פעמים נרדם בבכי.
יש לו שגרת ערב מגיל 0- מקלחת, עיסוי והלבשה, כיבוי אורות.
ניסינו להתעקש על הרדמה בחדר שלו וזה רק גרם לו לבכי ברגע שנכנסים איתו לחדר בשעות הערב (כי הוא מבין שהולכים לנסות להרדים אותו).
וכמו שכתבתי- אנחנו לא מנסים להרדים אותו כשהוא עירני, אלא כמובן רק כשאנחנו מזהים שהוא עייף (מנסים לתפוס את העייפות כמה שיותר מוקדם, כדי שלא יגיע לשלב שהוא מותש).
הגענו למצב שחלק גדול מהלילות הוא ישן איתנו, ובעיקר להרבה תסכול בשל ההתעסקות הרבה בהרדמה שלו לאורך כל שעות היום (אפילו שקלנו לא ללכת לסדר פסח, כי ברור לנו שזה בשעות מאוד בעייתיות בשבילו) ובעיקר תסכול מהסבל שלו כשהוא כ"כ עייף.

מצטערת אם יצא קצת ארוך, אשמח לכל עזרה/ עצה/ יעוץ איך להמשיך מכאן
תודה מראש!

שלום,
הבת שני בת שנה וחודשיים, היא מאוד קשורה לאבא שלה (בעלי) והרבה פעמים הוא מעמיד פנים שהוא מתכוון ללכת כדי לראות את התגובה שלה והיא מתחילה לבכות בהיסטריה כי רוצה ללכת איתו. אני אומרת לו שיפסיק אבל הוא חושב שאני מגזימה ושהוא סתם צוחק איתה ואני חוששת שזה עלול לפגוע בה ולגרום לה לפחד שהוא עוזב/יעזוב אותה. חוץ מזה בלילות יש לה סיוטים כנראה כי היא בוכה מתוך שינה ואני פוחדת שזו הסיבה.
האם זה באמת יכול לפגוע בה פסיכולוגית?
תודה

שבוע טוב!

הילד שלי בן שנה וארבעה חודשים, אני בחודש 9 וצפויה ללדת בכל רגע. אנחנו כרגע גרים אצל ההורים שלי כבר חצי שנה, מחכים להיכנס לבית שלנו

הילד לא מוכן שאני אתקרב אליו בשום אופן, לא מסכים שאגע בו ולא שאהיה בסביבה, אתמול בלילה כשהתעורר במשך שעתיים הוא בכה לסירוגין, כל פעם שראה אותו נכנס לאמוק רציני

רוצה רק את אבא שלו ואת סבא שלו ולא יורד להם מהידיים, כל פעם שאני מנסה להתקרב הוא צורח ובוכה וקורא להם..

אני לא מבינה למה.

אציין ואומר שאני אמא חמה ואוהבת, נותנת לו את הכל בגבולות שצריך כמובן, לא צועקת , לא כועסת..

מיואשת ולא מבינה מה עובר עליו
אשמח לעצות.

שלום,
ברצוני לשאול מס' שאלות בנוגע לבתי בת השנתיים. היא מפותחת שכלית מאוד ונבונה לגילה ובגן הביאו לתשומת ליבי על היכולות המפותחות שלה אך גם לעובדה שהיא פחות משתתפת בפעילויות קבוצתיות ומאוד אוהבת לשחק לבדה, יחד עם זאת יש גם מצבים בהם היא משחקת עם ילדים אחרים-אך פחות.
בנוסף, הגננת ציינה בפני שיש ימים בהם היא יותר משתתפת.
אציין כי נולד לנו ילד נוסף לפני כשלושה חודשים אך העניין עלה עוד לפני הלידה. יש פער בין ההתנהגות של הילדה כאשר היא בבית-פעילה מאוד, שובבה, אוהבת לשיר ועושה הצגות (היא שחקנית מלידה) לבין התנהגותה בגן - עצורה יותר.
בתי מופנמת גם כשאנו פוגשים ילדים בגילה, היא נצמדת אלי וכשמגיעים הביתה- משתנה לגמרי. האם יש צורך לחשוף אותה יותר לילדים מחוץ לשעות הגן? אנחנו גרים בישוב קטן מעט זמן ועדיין לא מכירים כ"כ אנשים האם זה תרם לכך? מה כן אפשר לעשות כדי שתוכל להיפתח יותר לילדים בגילה?
שאלה נוספת- בתי מרבה להציק לאחיה הקטן ולעיתים מרביצה לו, בעיקר כשאני מרימה אותו. מהי התגובה הנכונה במצבים אלו?
קטי

שלום רב,

בתי בת 7.5 חודשים ומזה כשבועיים ישנה במיטה שלנו, כאשר כל פעם יש רוטציה שלי או של בעלי לידה.
היא מגלה סימני התנגדות לשינה במיטה שלה, ובסופו של דבר העייפות מכריעה ואני נעתרים לה ומניחים אותה במיטתנו.
אמנם איני יכולה להתלנון כי היא ישנה לילה שלם אבל לאחרונה היא גם נרדמת באחת בלילה (וישנה עד תשע -עשר בבוקר).
מה עושים?היא גורמים לה לאהוב לישון במיטה שלה? ומה לגבי שעות השינה האלה, מה ניתן לעשות?