בפורום נעסוק בשאלות הקשורות בהתפתחות רגשית וקוגניטיבית של פעוטות ולשאלות על היחסים בין הורים לילדיהם, על האתגרים שמציבה ההורות ועל הקשיים המלווים אותה.ננסה להתייחס להיבטים הנפשיים בחייהם של תינוקות, לקשיים התנהגותיים בתא המשפחתי ומחוץ לו, לקשר בין הילד לסביבתו ולחוויית ההורות בכלל. כמו כן, נציע הסברים על אבחון וטיפול פסיכולוגי לילדים ולהורים. הפורום הוא מקום לתמיכה, הכוונה והתייעצות, אך אינו מציע אבחון או טיפול ואינו מהווה תחליף לייעוץ ולטיפול אישי על ידי איש מקצוע מוסמך.

קצת עלינו-
נורית גולדמן- (m.s.w) עו"ס, עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת בקליניקה פרטית ובקבוצת שי"ח לפסיכותרפיה ויעוץ, מטפלת בילדים, נוער, מבוגרים והדרכת הורים, מדריכה צוותים חינוכיים המטפלים בילדים בגיל הרך. בעבר עבדה במרכז הקהילתי לבריאות הנפש בפתח תקווה.

ענבל צור שולשטין- (M.A.)פסיכולוגית קלינית מומחית עוסקת בטיפול פרטני לילדים ומבוגרים, בטפול זוגי ובהדרכות הורים.עובדת במרפאת בריאות הנפש לילד ונוער בחדרה.קליניקה פרטית בעפולה.
פסיכותרפיה משלבת גוף-נפש-רוח, מטפלת בקבוצת שיח.

קבוצת שיח הינה קבוצת מטפלים/ות המציעה שירותי פסיכותרפיה וייעוץ מתוך תפיסה מעצימה והדדית. בקבוצה שותפים ופעילים מטפלים המשלבים טיפול ארוך טווח באוריינטציה דינמית-התייחסותית (Relational) לצד ייעוץ ממוקד והדרכה בהתאם לצורך. הקבוצה מחויבת לפיתוח והטמעה של הערכים הטיפוליים העומדים בבסיס הגישה ההתייחסותית לפסיכותרפיה. תפיסתנו שמה במרכז את השילוב בין מיומנות מקצועית גבוהה וקשר אנושי כמחוללי שינוי. הקבוצה רואה בשוויוניות, כבוד והדדיות ערכים מרכזיים לקיום הדיאלוג הטיפולי. הקבוצה פועלת מתוך מחויבות חברתית והתייחסות להקשרים חברתיים-תרבותיים.
תחומי התמחות ופעילות: שירותי פסיכותרפיה התייחסותית פרטנית, זוגית וקבוצתית. הדרכת הורים, מרכז הדרכה בפסיכותרפיה התייחסותית, פסיכותרפיה באוריינטציה פמיניסטית, פסיכותרפיה מעצימה להומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסקסואלים ומתלבטים.
לאתר שלנו-
http://www.siachgroup.co.il

למצגת בנושא הצבת גבולות- http://www.siachgroup.co.il/borders.ppt

בתי נכנסת להיסטריה של בכי בכל פעם שהדברים לא נעשים לרוחה , אני לא מצליחה להרגיע אותה ולגרום לה להפסיק לבכות , כמובן שאם אני מתחנפת ומחבקת ומרימה אותה בסופו של דבר היא תפסיק , אבל אני גם כועסת ורוצה שהיא תלמד לקח על דברים רעים שהיא עושה . אני מאד מתוסכלת וחסרת אונים , אין יום שעובר בלי בכי
תודה על העזרה

שלום,

בתי בת שלוש וחצי .לפני כחצי שנה היא לפתע אימצה שמיכה ומוצץ כמקור להרגעה והתלות בהם הולכת וגוברת. היא מצצה מוצץ מגיל שבוע וכשגדלה (בערך גיל שנה) היא השתמשה בו רק בשינה וממש לא הייתה קשורה אליו ולשמיכה היא נקשרה רק לפני חצי שנה בערך.
כיום היא מבקשת רבות או לוקחת בעצמה את המוצץ והשמיכה נשכבת ונרגעת, זה יכול לקרות מיד עם חזרתה הביתה מהגן ומהסבים ודי בסמוך לשינת הצהריים (שהיא בילתה עם מוצץ). אחרי כל מצוקה קלה, בכי קצר היא מיד רצה למוצץ ואומרת שקשה לה להירגע והיא זקוקה למוצץ.

רקע : ילדתי לפני כמעט שלושה חדשים והיא אימצה את השמיכה והמוצץ כשההריון היה בולט וידוע.

שאלתי היא : איך לנהוג , האם להגביל את השימוש בהם ול"הלחם" איתה ?

או לאפשר לה כאוות נפשה וכשהיא "תתחזק" היא תשחרר בעצמה ?

אני פשוט חוששת שאם אני ממש יאפשר היא אולי תמשיך עם זה תקופה ארוכה.

תודה, דורית

שלום
בתי בת שנה וחודשיים.
אני אמורה ללדת ב,ה עוד חודשיים וחצי.
אמי שומרת על בתי בביתי.
ישנה אופציה לפעוטון טוב בשכונה אצלנו שמתפנה בו מקום בתחילת מרץ כלומר כחודש אחרי לידת האח
האם האופציה שביתי תשהה בבית אמי כשאני בעבודה עד מרץ.
כלומר גם במהלך חופשת הלידה - בתי תלך לבית אמי ואני אשאר עם התינוק בביתי.אני אמורה ב"ה ללדת בתחילת פברואר.
או שכדאי להכניסה לגן עכשיו כחודשיים לפני הולדת האח.
האם יהיה טראומטי עבורה להתחיל גן כחודש אחרי הולדת אח?
תודה

יש לי תינוק בן 11 חודש,שאינו ישן טוב בלילות מאז לידתו.
הוא מתעורר מספר פעמים רב בלילה ובכלל נראה שיש איזשהוא אי-שקט בשינה שלו:זז הרבה במיטה לאורך,מניע את הראש מצד לצד,מחליף תנוחות פעמים רבות.
כשהוא קם אני נותנת לו מעט מים בבקבוק ולפעמים מנענעת את המיטה והוא בד"כ נרדם.
אני אציין שהוא אינו לוקח מוצץ(וניסינו את כל סוגי המוצצים)וגם לא אצבע ולכן הרושם שלי,שאין לו כיצד להרגיע את עצמו.
האם כדאי לקחת אותו למעבדת שינה?
אני יודעת שברוב המקרים זה התנהגותי,אך אני באמת מרגישה שיש כאן משהוא מעבר.
אשמח לקבל עצות גם מהורים שהתנסו בדבר דומה.
בתודה מראש..

שלום..
רציתי לדעת כיצד עדיף לנהוג,כאשר המטפל העיקרי של תינוק בן 11 חודש,נאלץ לפתע לעזוב אותו באופן מוחלט.
האם הוא חווה חרדת נטישה קיצונית שיכולה לפגוע בו נפשית בשנים שיבואו?לאיזה התנהגויות כדאי לשים לב?
האם עדיף לעשות זאת באופן הדרגתי(אע"פ שזה מסובך)?
אני מאוד מודאגת ואשמח לתשובה מהירה..
תודה מראש.

בני בן ה-3 התחיל להתעניין לפני חצי שנה בערך בהבדלים בין בנים לבנות ואברי המין שלהם - פין ופות.
בזמו האחרון הוא מתעקש לומר שהוא בת ושיש לו פות וזה כבר נמשך תקופה. גם כשאני מסבירה לו שזה לא נכון הוא מתעצבן ומתעקש שהוא בת.
על כל דבר הוא שואל אם זה בן או בת, אפילו על המכוניות שלו, על אנשים אחרים, על צעצועים וכו'...
מה עושים? איך לענות לא?

שלום,
הבן שלי בן 3 על כמעט כל דבר בוכה ללא דמעות, בכי של קיטורים .אם למשל הוא רוצה טלויזיה בשבע בבוקר ואני מסרבת, רוצה ממתק בבוקר ,לא רוצה לעשות פיפי לפני השינה, רוצה שאני אקנה לו צעצוע בשמונה בערב, לא רוצה לאכול משהו מסוים ועוד ועוד הוא מתחיל את הבקשה שלו לפעמים במעין בכי ואני מבקשת ממנו, תבקש יפה כדי שאבין מה אתה רוצה. הקיטורים לא נמשכים הרבה זמן, הוא לא מהילדים שנשכבים על הרצפה המון זמן ובוכים אבל הוא מסוגל לעשות את זה על המון דברים וזה ממש מפריע לי. איך מתמודדים עם העניין. אני רוצה ומנסה ללמד אותו שקודם מבקשים מקשיבים לתשובה ואם התשובה היא לא צריך להתמודד. אי אפשר על כל דבר לבכות. אני רוצה לציין שיש לנו תינוקת נוספת בת עשרה חודשים.
תודה.

שלום,
יש לי שתי בנות - האחת בת שנתיים וחצי והשניה בת חצי שנה. יש לציין שהגדולה קיבלה ומקבלת יפה את הקטנה ומראה הרבה אהבה כלפיה. ברור לי שהיא גם מקנאה ולכן אני מנסה בכל אפשרות והזמנות, לשתף אותה ולתת לשתיהן יחס שווה בשווה, עד כמה שניתן. כשאבא בסביבה הילדה מעדיפה אותו על פניי, לפעמים ממש צועקת עליי ומבקשת שאסתלק. ברור לי שזהו מאבק כוחות מסוים ושהיא חשה בנוח עם אבא, שאיתו לא צריך להתחלק בתשומת הלב עם הבת השניה, אך זה עדיין מםפריע לי מאוד.
השאלה היא כיצד נכון להתמודד עם התופעה? להתעלם? להסביר? לגעור?
אני לא יודעת מה נכון לעשות, אשמח לעזרה.
תודה
מיכל

היי.

יש לנו ילדה בת 15 חודשים. היינו איתה בטיול לארה"ב למשך כשבועיים, כאשר במהלך השבועיים האלו היא היתה ילדה מדהימה. הסתגלה מהר מאוד לשעון החדש (10 שעות הבדל), היתה מרותקת מכל הגירויים והצליחה לישון טוב בעגלה כשהתעייפה.
מהיום שחזרנו לארץ (לפני כשישה ימים) עשינו כל מה שרק אפשר כדי לעזור לה להתגבר ביתר קלות על הג'ט לג ומהר מאוד החזרנו אותה לשגרה שהורגלה אליה, אבל...........

בכל זאת, במשך כל השבוע האחרון הילדה מתעוררת במהלך הלילה (כל פעם בשעות שונות) ונשארת ערה בין 3 ל- 4 שעות לסירוגין, ומעבר לעובדה שהיא עירנית לחלוטין, היא נתקפת בכי היסטרי מלווה בצעקות אמא, אבא... ונורא קשה להרדים אותה חזרה.

אנחנו די נואשים, כיוון שאנחנו לא יודעים איך לעזור לה.
הדבר האחרון שניסינו הוא לפרוס לה מזרונים ליד המיטה שלנו כדי שתישן לידנו, לפחות כדי להקנות לה תחושת ביטחון לאחר שבועיים שהיא ישנה במחיצתנו.

יש לציין שהיא גם התחילה גן חדש, כך שחשוב לנו להעיק עליה כמה שפחות עם נושא השינה, אך מצד שני, לא רוצים להקנות הרגלים לא טובים.
עד לנסיעה זו לא היו בעיות שינה מיוחדות. היא היתה נרדמת די בקלות לבדה במיטה שלה, מדי פעם עם התערבות מצידנו, שמלווה בעיקר בכניסה לחדר, ליטוף או טפיחה על הגב וזהו.

אשמח אם מישהו יוכל לייעץ לנו איך אנחנו יכולים להתמודד עם הבעיה ולהקל עליה כדי שהיא וגם אנחנו נוכל לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. הדבר מקשה על ההסתגלות שלה בגן וכן על ההתמודדות שלנו במקום העבודה.
כמו כן, האם ג'ט לג שנמשך כמעט שבוע הוא דבר נורמלי?

תודה :)

שלום,
ביתי בת 7 חודשים מסרבת לאכול מוצקים. היא מסרבת להכניס כפית לפה. נועלת שפתיים ואין כניסה.
בערך בגיל 4.5 חודשים התחלנו טעימות. היא הסכימה להתנסות. לאחר כשבועיים היא התחילה גן ושם ציינו שהיא מתקדמת יפה עם האכילה. בהתחלה אכלה רק מרק בצהרים ואחר זמן מה הוסיפו את הפירות בבוקר. קצת אחרי שנכנסה לגן כבר לא הסכימה שאנחנו ניתן לה מוצקים בסופי שבוע, אבל הגן אמרו שלרוב היא אוכלת בלי בעיה. לפעמים לא מסכימה ולפעמים כן. אפילו הסריטו אותה אוכלת כדי שאראה.
יכול להיות שהסירוב זה משהו פסיכולוגי? אני מפחדת להכריח אותה. מה כדאי לעשות בנידון?
כרגע היא בהפסקה ממוצקים לכמה ימים.. מקווה שיעזור.
תודה!!