היי דרורית, בננו בן 8 והוא מאוד מאוד נמוך לגילו. בתקופה האחרונה הוא שומע הרבה הערות על היותו נמוך הן מילדים והן ממבוגרים. הרבה פעמים שואלים אם הוא ואחיו תאומים (יש ביניהם 3 שנים), שואלים אותו באיזה גן הוא, כשהוא אומר את גילו מאוד מתפלאים ולפעמים יש אף מבוגרים שב"חוכמתם" הרבה מתווכחים איתו על גילו ועוד ועוד. ההערות מצד הילדים הן מעטות יותר אך אני מניחה שהכמות תגדל. לדוגמא: אתמול פגש לראשונה בן של חברה. הוא אמר מיד לאמא בנוכחתו "אמא, הוא ממש נמוך" כך פשוט מולו. סוגי הערות נוספות הן דווקא מצד חברים שמדגישים את היתרון שלהם (הגובה) על פניו. כאן המקום להדגיש שמדובר בילד חכם באופן יוצא דופן ובעל יכולות קוגנטיביות מאוד גבוהות (אובייקטיבית, טרם אובחן אך עובדתית יודע לקרוא בערך מגיל 3, כותב כבר כמה שנים, מחשב חישובים מתמטיים ברמה של כיתה ד-ה וכד'). אני מציינת פרט זה מאחר ובאותה מידה שהוא מקבל הערות על גובהו, כך הוא מקבל מחמאות והערות מתפלאות (לטובה) על חוכמתו ועל הידע שלו. שאלתי היא האם כדאי לנו לדבר איתו על ההערות שהוא שומע, מה הוא מרגיש בעקבותיהן, ומה כדאי לו לענות במקרים כאלו. לפני מספר חודשים הוא התחיל לדבר איתנו על כך שהוא נמוך ואנו הגבנו ע"י כך שהיינו קשובים אמפטיים וכד', אך טרם דיברנו על איך להגיב על הערות מסוג זה.