צור קשר פורומים חנות אינדקס פוסטפרטום הצילו צירים מאמרים חדשים ראשי
ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך
מנהל/ת הפורום: דרורית אמיתי דרור
  בעיות בגמילהאורית 18:14 03/07/2013
דרורית שלום,

הבן שלי בן שנתיים ושמונה חודשים. התחלנו לפני כחודשיים גמילה מחיתולים. הילד מבין במושגי הפיפי קקי ואיך הולכים לשירותים. הוא גם יודע להתאפק שרוצה. הבעיה שנראה שהוא לא רוצה להיגמל או יותר נכון לא רוצה תמיד ללכת לשירותים. בגן הוא מפספס הרבה אלא אם כן לוקחים אותו כל כמה זמן. הוא לא מבקש מעצמו.בבית לעיתים רחוקות מבקש קקי או פיפי אבל לרוב אם לא לוקחים אותו מפספס.
ניסינו הכל: לתגמל על פיפי או קקי בשירותים, להראות קלטות בנושא. ניסינו גם לא להגיד כלום שעושה קקי או פיפי במכנסיים כלומר לא לכעוס או להגיד למה לא ביקשת וכו'.
אני ממש עובדת עצות ובלחץ מכניסה לגן עירייה שלא כגמול.
אבקש את עצתך בנושא בדחיפות!

תודה

אורית
   נראה שאת הדברים ה"רגילים" כבר עשית. כדאי לבדוק את מקורות ההתנגדות שלו. האם יש לך איזו השערה? אנסה להעלות כיווני מחשבה בהרחבה, אם כי שאלתך מחייבת יותר מאשר התיחסות בפורום . דרורית אמיתי-דרור 17:05 06/07/2013
חודשיים אינם זמ ארוך מאד ולתהליך יש "זמן הבשלה" שצריך עבורו סבלנות - אבל את מתארת התנגדות מוחלטת ללא כל שיתוף פעולה של הילד - ולכן אנסה לעזור באמצעות הדברים הבאים:
נסי לשאול את עצמך את השאלות הבסיסיות הבאות (כולל שאלות מטרידות שאני מקווה שאין בהן צורך - אבל בכל זאת אמנה אותן):
מה מאפיין את הילד שלך? האם התפתחותו תקינה בדרך כלל ובכל התחומים?
איך הוא מסתגל בדרך כלל לשינויים?
איך הוא מבטא התנגדות בדרך כלל? האם הוא מבטא התנגדות? מה מעורר אצלו התנגדות?
מה עוזר לו לקבל מוטיבציה או לשנות משהו בחייו (למשל: האם כבר נגמל ממשהו כמו מוצץ? מה היה אז? מה עזר? האם עבר מגן לגן, מדירה לדירה ? מה עזר? מה הקשה?)
מה עוד ארע בזמן האחרון בחיי הילד? אירוע משמעותי לו כמו מעבר חד ממצב למצב, הריון מתקדם? לידת אח/ות, פרידה כל שהיא? משהו טוב יוצא דופן שקרה? (נקווה שהכל בסדר - אבל האם יש משהו רע שקרה? משבר בבית? אישפוז?...)
איך אתם מעודדים אותו בדרך כלל?
האם הוא ילד רגיש מאד? במה?
מי שותף לתהליך? אולי יש יותר מדי שותפים ויותר מדי עשייה סביב העניין?
האם תהליך הגמילה הוא העניין המרכזי עכשיו בבית?
מה הילד "מרוויח" מההתנגדות שלו?
האם יש איזה דבר שעליו לא מדברים/אסור לדבר/אסור לעסוק בו/סוד או איזה עניין אחר שלדעתכם עלול להעיק על הילד?
האם יש שינוי כלשהו בהתנהגותו בזמן אחרון? שינוי בהרגלי החיים שלו כמו אכילה, שינה, פעילות, עירנות....?
משהו משמעותי אחר שעולה עכשיו בדעתך לאור השאלות שהעליתי ושיכול להיות קשור בהתנגדות של הילד?

אלה שאלות התחלתיות בלבד. נסי לשתף אותי בתשובות לשאלות שהעליתי (בצורה ממוקדת) ואנסה לעזור באמצעות הפורום.
יש עוד הרבה כיווני מחשבה ועשייה - אבל הם אינדיווידואליים וראויים למסגרת של ייעוץ אישי.
בכל מקרה - כדאי לטפל בדברים כבר עכשיו ולהגיע להישגים בלי ללחוץ על הילד יותר מדי ובאופן לא נכון.
מבחינת הגיל הכרונולוגי הוא כבר אמור להיות בשל מזה זמן רב.
מבחינות אחרות - יש להכיר אתכם ולהחליט.
חופשת הקיץ המתחילה היא זמן טוב לגמילה משום שאתם והילד נמצאים ביחד, יכולים שלמור על שיגרה והתאים את חיי היום יום לתהליך. חשוב שהתהליך יסתיים או לפחות יתייצב היטב לפני הכניסה לגן החדש. אמנם גם בגן טרום-טרום חובה יטפלו בהחלט בילד לא גמול - אבל היכולת של צוות מצומצם לטפל בילד לא גמול בקבוצה גדולה מאד של ילדים - מוגבלת ביותר. בוודאי יהיה לצוות קשה להתמודד עם תהליך הגמילה, ובכל מקרה : לא נכון יהיה לצפות שהילד יעבור שני תהליכי שינוי משמעותיים ביחד (גמילה וכניסה לגן חדש).

בהצלחה,

דרורית אמיתי-דרור
יועצת להורים ולאנשי חינוך
מומחית לגיל הרך
0522322420
   אורית 09:36 07/07/2013
דורית שלום,
קודם כל תודה על תגובתך. לגבי יואב שלי, הוא מתפתח תקין לפי מה שאני יודעת. לגבי הסתגלות לשינויים לא הייתה בעיה מיוחדת בכניסה לגן חדש בזמנו. הוא יודע לבטא התנגדות שהוא לא רוצה משהו או לא בא לו הוא אומר.
הוא נגמל מבקבוק בלילה שהיה קטן לא זוכרת בדיוק איך עבר התהליך אבל לא היה משהו קריטי בנושא...אולי הלחץ שלי בגמילה פשוט גורם לי להרגיש את הקושי בגמילה זו.
שכחתי לציין באמת שאני בהריון מתקדם (שבוע שישי) יואב מודע לדבר אבל זה לא נראה שזה מטריד אותו...הוא דווקא מתייחס לבטן מלטף מדי פעם...
הוא ילד חברותי ולא נראה שרגיש במיוחד. הגננת דווקא העירה לי שיש תקופת לאחרונה שהוא חזר לנשוך ילדים אחרים ולהציק להם שהוא נהנה וצוחק מזה, האם זה שייך?
לעודד אותו בדרכ אנחנו מבטיחים הפתעה או משהו שהוא רוצה. מנסים להתנות עשייה במשהו. אם תעשה את זה תקבל או תוכל לעשות משהו אחר, למשל.
הגמילה היא די עיקרית כרגע בבית,אנחנו,ההורים, וצוות הגן שותפים לתהליך.גם סבא שלו ששומר עליו פעמיים בשבוע.
אין משהו בבית שלא מדברים עליו שסוד או משהו אחר..
דווקא בסוף שבוע הזה יואב יותר ביקש לשירותים או יותר נכון הודיע שיש לו פיפי או קקי והלך.הבעיה שהוא משחק ורואים שיש לו והוא לא מוכן ללכת ולהפסיק את מה שהוא עושה .
אני מקווה שהוספתי מיידע שיעזור לך לתת לי כלים נוספים להתמודד עם הנושא.

תודה על העזרה
אורית
   שלום אורית,דרורית אמיתי-דרור 20:26 10/07/2013
את מתארת ילד שמביע איזה שהוא לחץ. לא ברור למה: האם בגלל הלחץ בעניין הגמילה עצמה? בגלל ההיריון (גם אם הוא לא מביע אותו ישירות)? משהו אחר?
מציעה שתנהלו את התהליך בפחות לחץ, למרות ה"סד" של הזמן עד תחילת הגן. לחץ לא יעזור ולא יזרז את התהליך.
הכוונה היא שתמשיכו בתהליך הגמילה - אבל תהיו מודעים לקצב של הילד, לצורך שלו בסבלנות שלכם, להורדת לחץ - ו "תשחררו" קצת....
חשוב לא ללכת אחריו ולא להזכיר לו בכל פעם "תעשה..." ולא לשאול "אתה צריך...?". האחריות אמורה להיות שלו. לא שלכם. אפשר להזכיר פעם - פעמיים ביום בשעות קריטיות שמוכרות לכם - אבל לא יותר.
גם לגבי ההצלחות - ראוי לא לעשות חגיגה גדולה מדי ומחייבת (או יוצרת ציפיות גבוהות מאד מהילד) כאשר הוא מצליח. טוב לשבח ונכון לשבח - אבל להיות מידתי.
לא להוציא את הדברים מפרופורציה.
אם כעבור שבוע-עשרה ימים של רגיעה והורדת רמת הלחץ (מבחינתכם) לא יהיה שינוי/התקדמות בתהליך הגמילה או שתהיה נסיגה - אני מציעה שתפנו לייעוץ מקצועי (אולי רק קצר טווח בעניין הזה.

אגב, מניחה שטעית ואת לא בהריון מתקדם בשבוע שישי אלא בשבוע הרבה יותר מתקדם....

בהצלחה,

דרורית אמיתי-דרור
יועצת להורים ולאנשי חינוך
מומחית לגיל הרך
0522322420
   אורית 17:19 14/07/2013
דרורית שלום,

אני אנסה את עצתך להוריד לחץ מהילד.הבעיה שבעלי מתעקש להגיד לילד שהוא מפספס ולא לעבור על כך בשתיקה וזה נראה לי גם משהו שאולי מפריע לילד. הרבה יעצו לי להוריד לחץ מהילד ופשוט לא להתייחס לפיספוסים רק להגיד שפעם הבא יש את השירותים (משהו כזה), ושלא מפספס לשבח בקטנה.
אני רוצה לציין שהילד אומר שהוא רוצה קקי ולפעמים פיפי. בגן מפספס הרבה אם לא לוקים אותו אישית. אמרתי להם לא לקחת בכח ולתת לילד להגיע להבנה לבד שיבקש. השאלה אם עשיתי טוב בכך או שכן כדאי שייקחו אותו מיוזמתן לשירותים?

וכן, אני בחודש שישי להריון ולא שבוע שישי :)

שוב,תודה על עזרתך,

אורית
   שלום אורית, דרורית אמיתי-דרור 13:51 19/07/2013
באמת נשמע ממה שאת כותבת שנכון יהיה לעשות קצת סדר בדברים .נראה לי שיש כאן גישה עם הרבה רצון טוב - אבל עם קושי בהתארגנות שמתאימה לילד. ניסיתי להיות לעזר ככל שניתן מעל דפי הפורום.
אני חושבת שפגישת ייעוץ אחת או שתיים עם שניכם (את ואבא של הילד) תעזור מאד.
ראשית אני מציעה לך את השירות הציבורי: נסי לשוחח עם רופא/ה הילדים ואולי שם תקבלי עזרה, או אחות בטיפת חלב?
לא הייתי מסתפקת בשיחה עם גננת, מקצועית ככל שתהיה, כי נראה לי שיש כאן צורך בצד הייעוצי- מקצועי.
אם יש בגן יועצת מקצועית חיצונית שנותנת הדרכה מקצועית לצוות (ואני מקווה שיש...) - זו אופציה טובה.
אם את לא מצליחה להיעזר בשירות הציבורי - פני להדרכה פרטית. זה יצדיק את ההוצאה כי הקושי והתוצאות הנלוות לו בעתיד יכולות להימנע.
אני מעריכה שלצורך העניין הזה ניתן לקבל ייעוץ מהיר וקצר טווח.
אם יעלו דברים נוספים - בוודאי שנכון יהיה לאתר אותם כבר עכשיו ולעזור לכם להתמודד איתם מוקדם ככל שניתן.
גם הלידה המתקרבת משפיעה על הדברים ועל הדחיפות (היחסית) בטיפול ובייעוץ עכשיו.

בהצלחה,

דרורית אמיתי-דרור
יועצת להורים ואנשי חינוך
מומחית לגיל הרך
0522322420
   אורית 17:23 23/07/2013
תודה דרורית על התגובה והניסיון לעזור,
אנחנו ננסה עוד קצת לבד מקווים שהזמן יעשה את שלו.פשוט גם בעלי לא מתלהב מללכת לייעוץ חיצוני.
בטיפת חלב נתנו לי קצת טיפים אבל הילד מתעקש כנראה על הדרך שלו..
תודה בכל זאת

אורית




שיווק באינטרנט   ניוזלטר דיוור אלקטרוני   בניית אתרים   תקנון ותנאי שימוש © כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה  יצירת קשר   מנשא לתינוק   מצאי דולה   מי אנחנו