העונה המופלאה הגיעה ועכשיו הזמן הכי מגניב לקטיף עם ילדים. יש אתר מעולה עם אינדקס ענק של פעילויות ומקומות בכל הארץ לקטיף תותים עם ילדים.
www.ligdol.co.il/newchannels/article.aspx?articleid=16553&channelid=4

מרפאות ד"ר ברוך קושניר - הרטבת לילה . בעיות ביציאות. גמילה מחיתולים
ד”ר ברוך קושניר , מומחה לטיפול בהרטבת לילה , בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ודוקטורט בפסיכולוגיה רפואית –באנגליה. בשנות לימודיו באנגליה, רכש ד”ר ברוך קושניר את הכשרתו בטיפול בבעיות שליטה בסוגרים אצל ילדים. ב - 1982 הקים את רשת המרפאות בהן טופלו עד היום כ 35000 ילדים עם בעיות הרטבה, חרדת אסלה, עצירות, התלכלכות וסוגיות הקשורות בגמילה מחיתולים מרפאות ד"ר ברוך קושניר הן הוותיקות והמנוסות ביותר בארץ והן עובדות בשיתוף פעולה עם כל קופות החולים ובפריסה ארצית.
בשנת 2008 הפיק את הסרט המצויר “האסלה הקסומה” שסייע לגמילת אלפי ילדים מחיתולים.
Fax. 972 9 7679911
Phone: 036255255
Office address : ד"ר ברוך קושניר, גלבוע 6, כפר סבא 4420421
Email; dr-kushnir@kushnir.co.il
לטיפול בבעיות ביציאות, גמילה מחיתולים והרטבת לילה ולאבחון לחצו על הקישור:
kushnir.co.il/

שלום,

אנחנו הורים לילד בן 3 אשר מגדלים אותו במסגרת הורות משותפת. רק לאחר גיל שנה הילד התחיל לישון אצלי (האבא) והחלוקה היא כ 4-5 ימים בשבוע עם האימא ו 2-3 ימים איתי שזה כולל הוצאה מהגן ולינה.

בערך מגיל שנה וחצי התחילו להתגלות אצל הילד קשיי פרידה אשר באו לידי ביטוי בבקרים בגן אשר בכל המקרים הילד נרגע אחרי מס' דקות , אך בנוסף חווינו קשיי פרידה וסצנות בכי בימים אשר אני (האבא) אוסף את הילד מהגן או ישירות מהבית של אימא. זה בא לידי ביטוי בבכי וצרחות ושהילד ממש בורח ממני ומלווה במשפטים כמו "לא אבא, רק אימא" וכו'.

לרוב אחרי הפרידה ומס' דקות של בכי הוא נרגע אך לאחרונה נתקלנו במקרים שהבכי נמשך זמן רב ומאוד קשה להרגיע את הילד.

בימים המועטים בהם אנחנו ההורים נמצאים איתו שנינו ביחד הוא נצמד רוב הזמן לאימא ומעוניין שרק היא תטפל בו.

ללא ספק הילד מאוד מחובר לאימא אך חשוב לציין שאחרי שהילד נרגע אצלי אנחנו יכולים לבלות ימים שלמים ושמחים ללא בעיות מיוחדות.

אשמח לדעת האם זה משהו תקין ושאמור לעבור בשלב כלשהו ומה ניתן לעשות בזמן הפרידה על מנת להקל על הילד.

תודה מראש

היי בנות,
מי מכן שבחופשת לידה ורוצה תחביב חדש.
אז מנסיון אישי- סריגה זה ה-דבר! נכון שכולם מדברים על זה עכשיו, אבל אין לכן מושג כמה זה מרגיע כשעושים זאת בפועל. ממליצה בחום. כאן תוכלו לקנות כל מני חוטי רקמה יפים ומיוחדים.
madeirail.com/what-are-thread-embroidery-what-can-u-make-with-them/

גילאי 3 חודשים +
055-6600938

היי,
אשמח להמלצה לרכישת עגלה, האם ישלכם התנסות טבה עם מותג מסויים?
אני מצאתי את החנות הזו www.agalease-baby.co.il/
נראית לי אחלה ואני רוצה להגיע עם רעיון למה אני רוצה,
תודה,
:)

היי שמי אודל, יש לי ילדה בת שנה וחצי ועדיין לא נמצאת במסגרת מסודרת היא עדיין בבית ואני שומרת עליה.
עד עכשיו פחדתי לשלוח אותה ולכן נאלצתי להישאר איתה בבית אך לצערי אני חייב לצאת לעבוד כדי להרוויח כסף ולפרנס את משפחתי משכורת אחת אינה מספיקה למשפחה בת 4 נפשות, לכן אני חייבת לדעת פרטים ומה באמת חשוב לשאול בעת ראיון עם מנהלת הגן?
כמובן עם מישהי מכירה את המקום "גן בכפר" ויכול לתת המלצות אשמח מאוד זה יפחית ממני לחצים מיותרים. יש להם גם אתר אינטרנט www.ganbakfar.com/

שלום,
אני אמא לילד מתוק בן שנתיים ו7 חודשים.
ראשית אציין שנולד לו אח קטן לפני חודשיים, הוא נגמל מטיטול בהצלחה בחודש האחרון, ואנחנו מכינים אותו נפשית לקראת מעבר דירה ומעבר לגן עירייה חדש בחודש ספטמבר הקרוב. אכן הרבה שינויים משמעותיים.

1. בחצי שנה האחרונה הוא מתפרץ הרבה כשהוא לא מצליח לעשות משהו. למשל אם משחק במשחק ולא מצליח במשהו, או ששם קלפים על לוח וזה לא יושב במדויק, וכל מיני דוגמאות כאלה שמשהו לא יוצא לו מושלם אז הוא מתפרץ וצועק ומעיף את החפץ לרצפה. כשאני רוצה לעזור לו ולהסביר לו איך להצליח הוא מסרב ומחליף עיסוק בכעס.

בנוסף בזמן האחרון הוא מבקש עזרה יותר מדי על דברים שטותיים. למשל הוא כעס על הלגו שהתפרק לו והעיף אותו לכל עבר. דרשתי ממנו לאסוף את החלקים מתחת לספה והוא רצה שאני אעזור לו ושאני אתכופף ואחפש, כי הוא לא רוצה לבד. 5 דק' שאנחנו מתווכחים כי אני רוצה שיעשה את זה והוא מתעצל ומתבכיין ולא רוצה.

2. די באשמתי לא חשפתי אותו מספיק לגינות ציבוריות, כי אחרי הגן אני מעדיפה שנעשה פעילויות בבית כמו ציור, פלסטלינה, משחקי קופסא, אפייה, ריקוד וכו'. גם בגלל שאני מתגעגעת אליו ונהנת מזמן איתו בבית וגם כי אני מותשת אחרי העבודה.
ואז כשאנחנו יורדים לגינה אני רואה שיש לו פער מוטורי ופחדים שאין לילדים אחרים בגילו. אני עכשיו מתחילה לתקן את זה ולרדת איתו יותר אבל אני לא יודעת איך להחדיר לו את הבטחון הזה ולראות אותו משוחרר ורץ לבד בין המתקנים. צריך לציין גם שאני קצת חרדה שיפול או יפצע וקשה לי לשבת על הספסל ולהשקיף מרחוק כמו שאר האמהות ואני מרגישה שאני חייבת לעמוד בקרבתו ולתמוך.

3. מאיזה גיל ילדים כבר משחקים ממש יחד ונחמדים אחד לשני?
כשאני שואלת את הגננות הן אומרות שהוא מקסים ומשחק יפה כם בני גילו ועם החברים הגדולים ממנו ואין לו שום בעיה חברתית
אבל כשאני רואה אותו משחק עם אחרים מחוץ למסגרת הגן הוא לא נהנה לשחק עם אחרים. יכול להגיד לילדים אחרים לא לעלות למתקן שהוא יושב עליו ולהדוף אותם, לא מוכן לשחק יחד. כשמשחק עם האחיינים לוקח לו זמן עד שמסכים לחלוק איתם בצעצועים ולא פעם דוחף אותם.
אני חוששת מההתנהגות החברתית שלו בעיקר לקראת גן עירייה.
האם הפתרון הוא להזמין חברים הביתה? ללכת יותר לחברים ולעבוד על יצירת חברויות?
ואני תוהה בקול אם זה אנחנו אשמים שלא חשפנו אותו מספיק למשחקים חברתיים מחוץ לבית. פשוט אני חושבת שזה גם חשוב היחס האישי והחם מההורים, כי אנחנו כמעט ולא רואים אותו במהלך היום.

4. לא יודעת אם קשור אבל שמתי לב לאחרונה שהוא ממש מצייר עם חום וסגול. בעיקר חום. כשאני מגישה לו חבילת צבעים הוא ישר נמשך לחום ורוצה לצייר רק בו. יש לזה משמעות? מחפש אדמה, קרקע יציבה בגלל השינויים בבית?

הוא כל הזמן ואפילו עכשיו יותר מתמיד מקבל המון המון אהבה וחיבוקים ונשיקות וליטופים וחיזוקים חיוביים. יש לו הרבה בטחון והוא ממש אוהב לדבר, עם אנשים בתור בסופר, באוטובוס, אומר שלום לפועלי בניין ברחוב, ובכללי ילד מתוק ושמח. אבל נפילות הכעס האלה משבשות אותו.

היום הרגשתי שהוא כבר מגזים והתחלתי לחפש חומר באינטרנט. חשבתי שאולי יש לו סף תסכול נמוך, אבל לא יודעת אם זה משהו שצריך לטפל בו עם טיש מקצוע או שזה חלק משגעת גיל שנתיים

אשמח מאוד לייעוץ.
תודה!!

שלום. יש לי ילדה בת שנה ו7 חודשים שפשוט מסרבת ללכת על הרגליים שלה.. כל פעם שרוצים לצאת מהבית/האוטו היא נעמדת לפני הרגליים שלנו ובוכה שאני או בעלי נרים אותה על הידיים.. היא התחילה ללכת בגיל 11 חודשים ככה שאין בעיה של יציבות או משהו כזה. כמובן שכשיש משהו שמעניין אותה כמו כלב או חתול היא יכולה לרוץ אחריהם אבל ברוב הפעמים היא פשוט נעמדת ובוכה שירימו אותה. זה ממש מתסכל אותנו. איך אפשר לגרום לה ללכת מרצונה בלי לריב איתה ולגרום לה ללכת בכל הרחוב בוכה?
תודה

שלום,
בחול המועד פסח אני נאלצת להשאיר את בעלי ובתי (2.4) בארץ ולטוס לנסיעה דחופה עם אמי לחו"ל. זו פעם ראשונה שאני נפרדת מבתי לפרק זמן ארוך כל כך (10 ימים), משפחתי לא תוכל להצטרף אלי לנסיעה זו.
אשמח לעצות כיצד אני יכולה להכין את בתי לנסיעה? מה להגיד? איך ניתן להקל עליה? מה מומלץ להשאיר לה? למה לצפות שאני חוזרת?

תודה,