משתתפת יקרה שלום,
שמי עינב דרור סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
השאלונים שלפניך הינם חלק ממחקר שאני עורכת במסגרת העבודה הסמינריונית לקראת סיום התואר. מטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין סגנון ההתקשרות של האם לבין התפתחות היכולת הרגעה עצמית ולבחון את הקשר בין אופן ההזנה של התינוק לבין סגנון ההתקשרות של האם. מחקר הפונה לאמהות מעל גיל 18 שלהן יש תינוק/ת בגיל 1-2.
אודה לך מאוד על תשובותיך לכמה שאלונים . מילוי השאלונים עשוי להמשך בין 10 ל-20 דקות, אין צורך למסור פרטים מזהים, ההשתתפות היא אנונימית ,בהתנדבות ותלויה ברצונך.
יש לסמן את התשובה הרלוונטית מבין האפשרויות המופיעות מתחת לכל שאלה.
ראוי להדגיש שהשאלונים אינם מכילים פריטים שאמורים להטריד או לגרום לתחושת אי נעימות. עם זאת, במידה ותרגישי אי נעימות כלשהי את רשאית לפרוש בכל שלב.
docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dHhwMkE1bFNZMkVxRzVPTUI1Wi1LRGc6MQ#gid=0
אני מודה לך מאוד על שיתוף הפעולה

משתתפת יקרה שלום,
שמי עינב דרור סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
השאלונים שלפניך הינם חלק ממחקר שאני עורכת במסגרת העבודה הסמינריונית לקראת סיום התואר. מטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין סגנון ההתקשרות של האם לבין התפתחות היכולת הרגעה עצמית ולבחון את הקשר בין אופן ההזנה של התינוק לבין סגנון ההתקשרות של האם. מחקר הפונה לאמהות מעל גיל 18 שלהן יש תינוק/ת בגיל 1-2.
אודה לך מאוד על תשובותיך לכמה שאלונים . מילוי השאלונים עשוי להמשך בין 10 ל-20 דקות, אין צורך למסור פרטים מזהים, ההשתתפות היא אנונימית ,בהתנדבות ותלויה ברצונך.
יש לסמן את התשובה הרלוונטית מבין האפשרויות המופיעות מתחת לכל שאלה.
ראוי להדגיש שהשאלונים אינם מכילים פריטים שאמורים להטריד או לגרום לתחושת אי נעימות. עם זאת, במידה ותרגישי אי נעימות כלשהי את רשאית לפרוש בכל שלב.
docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dHhwMkE1bFNZMkVxRzVPTUI1Wi1LRGc6MQ#gid=0
אני מודה לך מאוד על שיתוף הפעולה

שלום,
בתי בת 4.5, היום אחה"צ ירדנו לגינה וראינו הרבה ילדים מהגן, הם התחילו לשחק והבנים טיפסו על המגלשות הסגורות מבחוץ כך שיכלו ליפול ממקום די גבוה , האמהות שלהן ישבו בצד ודיברו ולעיתים צעקו לילדיהן- רדו אני לא מרשה, אבל רוב הזמן היו עסוקות ביניהן.
בתי חשבה שהם עושים משהו מסוכן והתחילה לבכות כי הם יכולים ליפול ולהפצע ורצתה ללכת ולהגיד לאמהות (שישבו לא רחוק ויכלו לראות הכול) שהילדים שלהם עושים משהו מסוכן.
הרגשתי שהיא ממש במצוקה, הלכנו משם וניסיתי להסביר לה את המצב כדי שתרגע.
לצערי זו לא הפעם הראשונה שהיא מפחדת שלאחרים יקרה משהו זה קרה גם בל"ג בעומר ליד המדורות.
אשמח לדעת מה אני צריכה להגיד לה במקרים מעין אלו, רק לאחרונה נתקלתי בפחד שכזה אצלה.
תודה

שלום
יש לי ילדה בת שנה וחודש.שמה סיון והיא בת בכורה וראשונה.
בשלושה ארבעה חודשים האחרונים הילדה בוכה בכל פעם שאנו נמצאים בחברה של אנשים , אם זה דודים או חברים או בכלל בחברת קהל.(אם אנחנו בבית היא משחקת לבדה עם משחקים ומעסיקה עצמה ולעמים באה אלינו ההורים לשחק או סתם לקבל חיבוק).
הילדה לא רוצה ללכת לאף אחד מלבד אבא או אמא. לא מוכנה להסתכל על סבא וסבתא שלא נדבר על להרים אותה. הם צריכים לעבוד קשה בשביל שהיא תתחיל להתייחס אליהם . המצב יוצר המון אי נעימות והמון חששות שלי כאמא שאולי אני מגדלת אותה או מפנקת אותה או שעושה משהו לא נכון בגידול שלה.
הבכי שלה הוא לרוב ללא דמעות וזה נראה מעין חיצונית כאילו זה פינוק.
וגם אם הסבא הסבתא או הדודים מרימים אותה ואני לא מתייחסת בהתחלה אז היא מתחילה לבכות עם דמעות.
מה עליי לעשות זה מאוד מתסכל אותי שאולי אני עושה משהו לא בסדר.
שגית

שלום, אני אמא לילדה בת שנתיים ותשעה חדשים ולתינוק בן חמישה חדשים. מאז שחזרתי לעבודה( לציין שאני עובדת משמרות ככה יוצא שהיא לא רואה אותי בערך פעמיים בשבוע במשך היום כולו) קשה לה מאד ללכת לגן, היא בוכה, מסרבת להתלבש וכשאנחנו מגיעות לגן היא אוחזת בי בכל הכוח שלא אלך. אותו דבר קורה כשבעלי לוקח אותה, שגם אותו היא לא רואה במשך השבוע.
עד עכשיו הכל היה בסדר, היא הייתה הולכת לגן בשמחה. מה אני יכולה לעשות בשביל להקל עליה את הפרידה? ניסיתי לתת לה ממתק קטן לדרך אבל היא בכל זאת בוכה. מה עוד אפשר לעשות?

הורים יקרים שלום רב,

שמי ענת מאיר ובמסגרת עבודת הגמר בלימודי תואר השני ביעוץ חינוכי אני מבצעת מחקר בנושא הורות וזוגיות.

אשמח אם תסייעו לי במילוי שאלון קצר ואנונימי,

למי מכם שיש זמן :)

הקישור לשאלון-

docs.google.com/a/mazon-izun.com/spreadsheet/viewform?hl=iw&formkey=dHV1UE5qQ0N2bXhzTENtX05uM2tqeWc6MQ#gid=0

תודה רבה על העזרה!!!!

אשמח לענות על שאלות anatmayer3@gmail.com

תודה, ענת.

הבן שלי עוד מעט בן 4. הוא היה גמול מקקי כשנה ולפני כחודשיים התחיל לעשות קקי בתחתונים.
בגן הוא עושה קבוע בתחתונים ובבית בעיקר בשרותים ( אבל גם בתחתונים ). כשאנחנו מחוץ לבית הוא עושה בעיקר בתחתונים.
על פי עצה שקיבלתי מהגגנת שלו, בכל פעם שהוא עושה קקי בתחתונים, אמרתי לו שאנחנו צריכים לחזור הביחה כדי להחליף את הבגדים. וכמה חבל שהוא מפסיד. היא אמרה לי להדגיש את מה שהוא מפסיד.
וכמובן להחליף לו בלי להתעצבן ולכעוס. לנסות להיות כמה שיותר שלווים.
בנתיים אני לא רואה שינוי, למרות שלפי עצות שקיבלתי, נראה שאני מגיבה נכון.
הילד מלא שמחת חיים, מאושר בגן ולא היה שום שינוי שיכול היה להצדיק את השינוי בהתנהגות.
אני מתלבטת האם ללכת ליעוץ, ואם כן לאיזה סוג של יעוץ.
אתמול בפעם הראשונה ניסיתי משהו אחר. הבטחתי לו מתנה גדולה אם הוא יעשה קקי השירותים בגן. והוא אכן עשה בשירותים!!
מה שמלמד שאין לו בעיה בשליטה על הסוגרים ואין לו בעיה לעשות קקי בגן.

אשמח לעצתך,

בברכה,
אדוה

שלום דרורית, יש לי שני ילדים בני 7 ו- 4 וילדתי תינוקת לפני כמעט חודשיים. שאלתי מתיחסת לתגובה של בן ה- 4 ללידה. על פניו נראה שהכל בסדר, אין שינוים בהתנהגות לרבות בגן ומעל לפני השטח לא השתנה דבר. אולם בפועל, מאז הלידה אני מרגישה (וזה ניתוח שלי) שהוא "החליט" לשמור על עצמו, להגן על עצמו מהסיטואציה החדשה בכך שהוא כמעט ולא פונה אלי, מבקש ממני דברים או צריך אותי. הוא משדר שהוא לא צריך אותי כלל, בעיקר סביב אחה"צ בלהיות איתו, לקרוא לו סיפור וכד'. פעמים רבות כאשר צריך משהו, הוא מבקש מאחיו הגדול. היחסים בין הגדולים מאוד טובים ואני שמחה על כך אך עדיין ברור לי שבן 4 עדיין צריך את אימו. יכול לעבור ערב שלם מבלי שהוא פונה אלי או מדבר איתי וכשאני פונה אליו הוא עונה בחוסר חשק ובלקוניות. מאז הלידה היו אולי פעמיים או שלוש (שזה לא מספיק לדעתי) של התפרצויות שבהן יצאה האמת. הוא אמר שהוא לא רוצה תינוקת, שהיא כל הזמן בוכה וכד'. כלומר אמר את מה שמפריע לו בניגוד להתנהגותו במשך כל שאר הזמן. אני יודעת שיש מגוון של תגובות ואני שמחה שהוא מגיב ולא אדיש אך בכל זאת מדאיג אותי שהוא בוחר בדרך של לשים ביננו גבול או מרחק. אולי הניתוח שלי לא נכון בכלל ואשמח לשמוע מה דעתך על תגובתו (נורמלי, מקובל וכד') וכן על אפשרויות פעולה שלי בתגובה. ברור לי שחשוב לנסות להיות איתו לבד כשאפשר ואני מנסה לעשות זאת, כרגע לא יכולה הרבה. דבר נוסף ששכחתי, כשאנחנו ביחד אחה"צ בין עם הגדול ובין בלעדיו, כשתינוקת ישנה או ערה, אני מציעה לו לעשות דברים יחד, לקרוא לו סיפור, שיכין איתי אוכל וכד' דברים שהוא אוהב לעשות וכמעט תמיד הוא מסרב. תודה

דרורית שלום,
אשמח לקבל ממך טיפים כיצד לבחון מוכנות לכיתה א, ביתי ילידת נובמבר, ילדה נבונה מאד, אהובה, נמצאת הרבה בחברת ילדים גדולים ממנה בגיל במסגרת הצהרון ובעלת הצהרון מעידה שהיא בעלת ביטחון ויודעת לעמוד על שלה. מצד שני מעט רגישה, בוכה בקלות במידה ונעלבת. יש קפיצת התפתחות גדולה בחודשיים האחרונים שמחזקת ההחלטה להעלותה וגם היא בעצמה אומרת שרוצה לעלות לכיתה א, היא מכירה את בית הספר והתלמידים דרך אחותה הגדולה, בילינו שם יחד כמה פעמים. מדובר בבית ספר קטן בו כיתה אחת בכל שכבה.

אשמח להבין ממך האם ישנן שאלות בסיסיות שמובילות להחלטה האם ילד בשל למעבר לכיתה א.

תודה.

חשבתם מה לעשות עם הכסף שהתפנה עכשיו בגלל חוק חינוך חובה מגיל 3? קראתי על זה פוסט נחמד (צירפתי למטה למי שמעוניין לקרוא) והוא נתן לי רעיון לעשות מצד אחד חיסכון לטווח ארוך ומצד שני לארגן איזה טיול משפחתי בחו"ל בקיץ הקרוב..
מה דעתכם?


cafe.themarker.com/post/2563551/?last_method=edit