שלום חנה,

1. להורמונים מס' תפקידים באזור, אבל אם נסכם זאת לעיקרון אחד מנחה, אז אפשר לסכם זאת בכך שההורמונים שומרים על "עסיסיות" הרקמות - ובכך מבטיחות שהאטימה תהיה טובה יותר (ממש כמו גומיה חדשה לברז שהיא גמישה ומשומנת לעומת גומיה יבשה ופריכה). "התרומה היחסית" של ההורמונים לחוזקה של רצפת האגן הוא בערך 3\1 כאשר החלקים האחרים שייכים לאיכות רקמות החיבור ולכוח השרירים - ומכאן גם למה אפשר לסבול מדליפת שתן בגיל צעיר בו אין בעיה של הורמונים.

2. לא כל הפתחים פתוחים, אלא הפתח הרלוונטי לצרכים היוצאים (או בעברית פשוטה - אי אשפר לתת צואה ושתן בו זמנית, אלא אחר אחרי השני)... ובכל זאת מה שומר? - רקמות החיבור- הן אלו אשר מחזיקות את האיברים במקומם.

3. ברוב המקרים לא יודעים מדוע נגרמה שלפוחית רגיזה, חלק מזה יכול להיות קשור פשוט לסטרס נפשי או לכאבים או הידבקויות בבטן ועוד שפע של סיבות. מה עושים בטיפול הפיזיותרפי בנדון - מלמדים את האישה לעבוד עם שרירי רצפת האגן במה שנקרא "תרגיל הדחיה" - וזאת לאחר שראינו שהיא יודעת בוודאות לעבוד עם שרירי רה"א שלה (זה שהיא אומרת שהיא מתרגלת עדיין לא אומר שהיא יודעת לעבוד נכון), בנוסף משתמשים גם בזרמים טיפוליים לדיכוי הכיווצים הבלתי רצוניים של השלפוחית. (ובדרך ככלל זה משולב עם טיפול תרופתי שניתן על ידי האורולוג או האורוגינקולוג המטפל, ובהדרגה מנסים להוריד את מינון התרופות).

ואם תיוולד שאלה רביעית, אני כאן :-)

סיון נבות, פיזיותרפיסטית
מומחית בשיקום רצפת האגן
www.pelvic-physiotherapy.co.il