שלום,
מתנצלת מראש יצא לי ארוך..
אני בתחילת הריון שלישי ומאוד מאוד מתלבטת לגבי הלידה.
הלידה הראשונה שלי הייתה בניתוח קיסרי, מיותר לדעתי, שהתחיל מזירוז עקב הריון עודף שלא צלח ואחרי שלושה ימים פחות או יותר עם כל התערבות רפואית אפשרית נכנעתי וניתחו אותי. נולדה תינוקת מדהימה במשקל 3.5.
השיקום מהלידה היה ממש קל ואחרי יומיים כבר כמעט ולא הרגשתי את הלידה.
בהריון השני הייתי נחושה שתהיה לידה ויהי מה, ואכן ילדתי תינוק מקסים בשבוע 42+3 בלידה שכללה שתי יממות של צירים כל 10 דקות + יממה בחדר לידה ולבסוף ואקום ארוך מזעזע. התינוק נולד במשקל 3970.
לאחר הלידה השניה איבחנו אצלי צניחה קדמית בדרגה 1 ואחורית בדרגה 2. התחלתי פיזיותרפיה מיד אחרי משכב הלידה.
השיקום היה לי מאוד קשה, בהתחלה ממש הרגשתי ש"נשפכים" לי איברים פנימיים, התינוק הגדול גדל מהר ונמנעתי מלקחת אותו במנשא בד או להחזיק אותו בעמידה לאורך זמן. בקיצור הרגשתי מאוד מוגבלת מבחינת הטיפול בו ובאחותו ולקח חודשים עד שהפסקתי להרגיש את הלידה ואת הצניחה.
אני רוצה לציין שהנקתי אותו לאורך שנה ושמונה חודשים (עד עכשיו) ונראה לי שכאשר ההנקות פחתו חל השיפור המשמעותי.
כבר חודשים רבים אני מרגישה ממש טוב. לא מרגישה את הלידה בכלל כאילו שהשתקמתי לחלוטין (למרות שאני מניחה שיש נזק בלי הפיך).
לא סבלתי מדליפות שתן או בעיות אחרות מלבד הצניחה.
עכשיו אני מאוד מתלבטת האם ללכת מראש לניתוח או לנסות לידה. קשה לי ל"וותר" על לידה רגילה, אבל אם השיקום מהניתוח יהיה כמו בלידה הראשונה והשיקום מלידה יהיה כמו בשניה ככל הנראה הייתי בוחרת בניתוח.
אני גם פוחדת שתהיה לי עוד לידה ארוכה של עובר גדול בשבוע מאוחר ואולי אפילו מכשירנית והנזק שיגרם לי יהיה גדול.
האם במידה ואבחר בלידה אני צריכה להתכונן ללידה טבעית ללא אפידורל כדי לנסות למזער את הנזק?
האם כדאי ללכת על ניתוח וזהו?
תודה, ושוב סליחה על האורך
מיכל