הי ניני,
מה שאת מתארת מאוד אופייני לתחילת היריון כשהשינוי ההומונאלי הוא דרמאטי ואי הודאות לגבי החיים החדשים המתהווים בתוכך, בייחוד בהיריון ראשון, גורמים בלבול, מתח והתרגשות.

אין לי ספק שנזק לא נגרם. היריון הוא תהליך חזק מאוד (אלא אם מראש יש איזו בעיה ואז אין כל קשר לתרגול נשימות המתאימות להיריון).

אני בטוחה כי המורה, שיש לה ניסיון עם היריון לפי מה שכתבת, נתנה לך הנחיות מתאימות. כך שאין לך ממה לחשוש. המתח שהיית בו הוא טבעי והעצה היחידה שאני יכולה לתת לך בנושא הוא שאל תתרגשי...היית במתח, נשמת קצת, עשית מה שהתאים לך באותו הרגע - לצאת מהכיתה וזהו. זה עבר...כן הייתי חוזרת למורה לספר לך מה קרה לך כשאין לזה כל קשר אליה. יכול להיות שתרצי להמשיך אצלה ויכול להיות שזה הזמן למצוא קבוצה של יוגה להיריון ולא קבוצה מעורבת. בקבוצת יוגה להיריון תרגישי יותר בנוח ותראי שלכולן יש חרדות ופחדים מסוגים שונים. וטוב שכך!!! זה מעורר אותנו להתיחס להיריון, ללמוד עליו ועלינו מחדש, כנשים שעוברות את השינוי הגדול והמשמעותי לחיינו. לשנות הרגלים, להתחבר לתינוק, להתאים את התרגול ואורח חיינו לתקופה החשובה הזו. הבטן גדלה, העומס על הגוף גדל - וכך גם על הנפש. יש תחושה של אחריות עצומה לחיים האלו בתוך הרחם וחשוב להקשיב לזה.

התגובה שלך באה משם - מתוך האחריות ושינוי הגדול. לפעמים הוא גדול מלהכיל ברגע מסויים. אבל - אין כמו יוגה הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הרגשי והרוחני כדי לקבל את השינוי ולשנות את החיים בהתאם.

מציעה לך לפנות לאתר היוגה הנשית לחפש ברשימת המורות מורה להיריון באזור מגורייך.

בהצלחה

מירה