באתר משרד הבריאות. הרבה נופלים לבור הזה! כל הסטודנטים לרפואת שיניים לומדים לטפל בשיני ילדים בשנים החמישית והשיית ללימודיהם, כולל עבודה מעשית.
המומחים לומדים לטפל בהרדמה כללית, בעזרת תרופות (סדציה תרופתית) ובמקרים מיוחדים, כמו מחלות גנטיות ספציפיות. הסתימות והכתרים של המומחים, אינם טובים ומוצלחים יותר, מאלה של רופא שאינו מומחה.
כך גם בתחומים אחרים ברפואת שיניים. אני מעדיפה לשלוח פציאנטים שלי לקולגה, שעושה טיפולי שורש נפלאים, כבר יותר מעשרים שנים, ואינה מומחית כלל, מאשר למומחה, שלעיתים בעל פחות נסיון, או פחות הקפדה. ברפואת השיניים המומחיות אינה ערובה לאיכות, כי אם נסיון במקרים מיוחדים.
אני אינני מומחית. להתמחות יש צורך ביכולת כלכלית ניכרת (ההתמחות יקרה מאד ואינה מאפשרת עבודה סדירה). חוסר יכול כזו אינו משליך על טיב הרופא, וטיב טיפוליו.
אגב, התמחות ברפואת שיניים לילדים אורכת שלוש שנים.

אם מה שהם לומדים זה שיטות הרדמה ומינונים, אז למה זה אורך כ"כ הרבה זמן?

את זה עושה מרדים. לומדים לעבוד עם ילד מורדם, לומדים לטשטש. לא יודעים לעשות סתימה אחרת מכל רופא שיניים.