הי אפרת,

יופי שאת מתאמנת. אני מניחה שצלחת את מחסום ה-27 ס"מ? ישנם רגעים ואימונים של דשדוש, וטוב שאת שומרת על אופטימיות. עשרים ושבעה ס"מ הם הישג נאה.

לגבי המשיכה בעצם הזנב. ייתכן ואני רק משערת, שאת מחזיקה את הבלון כשהחיבור הקשיח שלו לצינורית הגומי מעט כלפי מעלה (השפיות הקטנות) ולא מול מרכז פתח הנרתיק?

אם כן ייתכן שאת מפעילה את עיקר הלחץ בצורה זו לכיוון שקע קארוס (החלק הקעור של הסקרום, מצדו הפנימי של האגן), וגורמת לתזוזה קטנה (הכירופרקטורים קוראים לזה תת-תזוזות) באזור הקוקסיקס (קצה עצם הזנב) בעת הפעלת הלחץ מצד הבלון המנופח.

נסי לכוון את נקודת המאחז בדיוק מול אמצע הפתח, ודווחי האם שינה.

רצוי מאד שלא ללחוץ! בעיקר כדי לא לחזק דגמי דחיפה רצונית לקויים לקראת הלידה. לבד מהרפיה ועזרה נשימתית, את יכולה למשוך בעדינות את הבלו ביד אחת, בעוד היד השניה הודפת קלות, ומונעת כיווץ הגנתי מכאיב העלול להגרם בפליטה מהירה מדי של הבלון