שלום לך ותודה רבה על תגובתך.

בלידה הראשונה הייתה לי מיילדת מדהימה שלוותה אותי מהפתיחה מלאה ועד הסוף (כ-3.5 שעות). היא עשתה הכל על מנת למנוע חתך (עיסוי פירנאום), הנחתה אותי כיצד ללחוץ נכון כאילו היה זה הגוף שלה והילד שלה. התינוקת נולדה במשקל של 2850. בכל זאת נוצר קרע פנימי קטן.

בלידה השניה הרגשתי מספיק בטוחה בעצמי ונשארתי בבית כמעט עד לרגע האחרון (9 שעות צירים ש"ביליתי" בתנוחות זקופות, יוגה ואמבטיה). הגעתי לבית חולים עם פתיחה 8 ותוך 50 דקות ילדתי את ביתי השניה (מהפתיחה המלאה היא יצאה תוך 3 צירים ואני אפילו לא לחצתי). עד ליציאת ראש עמדתי על הברכיים תוך הנעת אגן בתנועות מעגליות (הצירים היו מאד אינטנסיביים והיה לי מאד קשה להרפות את איזור הפרינאום). ביקשתי מהמיילדת קומפרס חם ועיסוי פירנאום ועברתי לשכב על צד שמאל. היא לא עשתה לי עיסוי ו אפילו בקשה שאני אלחץ בין הצירים (את זה לא עשיתי). התינוקת נולדה במשקל 3700 ואצלי אבחנו קרע מדיאלי דרגה 2. השוני המהותי בלידה השניה היה: מרחקים בין צירי לחץ ואינטנסיביות שלהם (בלידה שניה היה זה "ציר על ציר ללא מנוחה), זמן יציאת ראש (כ-20 דקות בלידה ראשונה לעומת 3 צירים בלידה שניה), משקל התינוקות (הפרש של 900 גרם) ו
אישיות ואכפתיות של המיילדת (ברור לי שזה עניין של מזל ולא ניתן לנבא את מי אפגוש בלידה השלישית). מאז הלידה השניה בכדי להתרוקן לגמרי משתן (לפנות כ-10 % האחרונים) אני נאלצת לעשות מאמץ מתמשך וזאת למרות תרגול קבוע של רצפת האגן לאחר סדרת טיפולים ע"' פיזיותרפיסטית.

אני מתרגלת עם אפי-נו לקראת הלידה השלישית במטרה להפנים הרפיה ונשימות ארוכות ב"תנאי לחץ" באיזור הפירנאום. האם ישנם המלצות ספציפיות לתרגול במצבי? איך להקטין את הסיכוי לקרע נוסף? שתי הלידות שלי היו טבעיות ופעילות ללא אפידורל, אך בשתיהן קיבלתי נוזלים דרך הוריד. האם את ממליצה שהפעם אמנע מקבלת אינפוזיה ואקפיד על שתיה תוך כדי לידה?


בתודה רבה מראש,
אילנה