לגבי שאלתך הראשונה נדמה לי שהתשובה נעוצה בתחילת פנייתך, אין מודעות לקיומו של הפורום .אני אעביר לידיעתה של רותי ונראה מה לעשות בנידון.

באשר לתאריך המשוער. זה בהחלט יום מורכב.
יש תאריכים בתהליך קבלת העובדה שההריון הסתיים ללא התוצאה המקווה. אחד מהם הוא התאריך המשוער, אחריו מגיע התאריך בו נפסק/הופסק ההריון, ויש כל מני "הזדמנויות" בלתי צפויות בהן עובדת החיסרון מכה בבטן הרכה,עם או ללא התראה מוקדמת.

אין דרך אחת שנכונה לכולנו.
אביא לפנייך מספר דרכים שאני מכירה לחצות את הימים הללו.
ראשית כתיבה. אל תוך הניר/מסך/יומן להוציא את כל המילים המתרקמות בתוכך,קשות ככל שתהיינה.את השאלות,התסכול,הכעס,הפחד וכל דבר אחר.
שנית עשית מעשה סימבולי למשל נטיעת עץ. למשל תרומת סכום כסף לעילוי נשמת. וגם בהפוך זה יכול לבוא למשל עריכת סעודה חגיגית לא מלשון חג אלא מתוך הצורך באמירה שאת עדיין כאן למרות אובדנך.
יש כאלה שמסתגרות בפינתן ומתנתקות מהעולם בתוך מרתון סרטים שמאפשרים בכי.
יש כאלה שיוצאות החוצה ביתר שאת אל עולם הפורומים ומתבטאות שם.
הכל לגיטימי ויותר מכך-חשוב.
חשוב שתדעי שמותר לך, שזה אך נורמלי וטבעי ושום דבר אצלך אינו לא בסדר או הזוי כפי שנשים רבות מרגישות.

אשמח להיות לך לעזר ובוודאי לתת את המרחב לביטוי,
גילי