שלום דוד.
אין ספק שלחיות ליד/עם אדם חרדתי זה לא קל. כמו כן אני משערת שככל שהזמן עובר ונכנסים לחיי שיגרה זה מציק לך יותר ויש בך פחות סובלנות לדבר. כאשר אתה אומר "אישתי חרדתית" האם זה משהו מוגדר ומאובחן? האם היא חשה כך ומודה בכך? אנשים חרדתיים בדרך כלל סובלים מאוד האם היא טיפלה בנושא אי פעם?
כאשר אשתך עונה לך שהצעות לטיפול נוטעות בה חוסר ביטחון, נראה כי היא אינה מבינה כמה השפעה יש למצבה עליך, וכי זהו נושא שאינו נוגע רק לה, מפני שמרגע שקשרה את חייה בשלך זה משפיע גם עליך.
יתכן כי אשתך אולי מקוה שהדברים יסתדרו איך שהוא בעצמם אך בעיות של חרדה בד"כ לא כ"כ נעלמות מעצמן.
אם הקשר שלכם חשוב לה, נראה כי כדאי לשוחח ולהסביר לה מה קורה לך. יתכן שהליכה לטיפול זוגי (בתור התחלה) תוריד מעליה את התחושה ששמים עליה תווית של "בעייתית" ותאפשר לה אולי ללכת לטיפול בידיעה ששניכם מתגיסים ע"מ לנסות למצוא פתרונות טובים למען הזוגיות שלכם. בהמשך יתכן שהיא תוכל כבר להמשיך ולטפל בבעיה שלה באופן עצמאי.
אכן ילדים מביאים עמם הרבה סיבות למתח וחרדה וכדאי מאוד לטפל בבעיה כזו כבר עכשיו לפני שיש ילדים,והחיים עדיין קצת פחות מורכבים.

חשוב להדגיש כי היום טיפול בחרדות יותר קל, יש יותר מטפלים מיומנים בשיטת הטיפול הקוגנטיבי התנהגות (CBT ) שמאוד מתאימה לכך, וכן יש יותר תרופות טובות שמאוד עוזרות.
בהצלחה תמר.