שלום לילי.
אין ספק שיש לך סיבות להרגיש לבד, מותשת וחסרת נשימה. יחד עם זאת כדאי לנסות למצוא דרכים להקל עליך לאו דווקא דרך בעלך שכרגע עסוק בפרנסה וממקם עצמו במקום חדש.
הרעיון שהוא יגיע פעמיים בשבוע מוקדם הוא מצויין, אך יתכן שארבע וחצי זה מוקדם מדי. הייתי מתחילה איתו בשש וחצי- שבע בנתיים.
כמו כן נסי להיות אולי יותר עם חברים של הילדים ואמותיהם, או לנוח מעט בבוקר בשעות שהילדים במסגרות. כמו כן דאגי מלעצמך למסגרות תמיכה של חברות שלך, משפחה וכו'...
אם הוא לא יכול כרגע לפרגן לך, פרגני לעצמך!!!!
אפשר אולי לנסות בסופי שבוע לעשות משהו למען הזוגיות וגם להתחלק מעט בזמן כך שתוכלו גם לנוח.

הרבה אמהות מרגישות כמוך, אך כאשר האב הוא מפרנס יחיד זה לא פשוט לגייס אותו. נסי להבין מעט גם אותו- אם תןכלי לחייך אליו כאשר הוא נכנס הביתה עייף בערב יתכן שיוכל גם לדבר איתך ופחות לכעוס.

לא ציינת כמה ילדים יש לכם ובני כמה הם, ולא כמה את לומדת ועד מתי. לפעמים שווה לדלל מעט את הלימודים במצבים כאלה ע"מ לעבור אותם בשלום.
זו תקופה קשה שצריך לעבור, לנסות להסתכל קדימה ולזכור שזה יהיה יותר טוב בהמשך, אם תצליחו להתייחס לכך כך ולא כאילו משהו משניכם אשם ולא בסדר.
את מוזמנת לכתוב יותר ע"מ שאוכל להתיחס יותר.
בהצלחה תמר ארצי וינברג מנהלת הפורום.