בעלי ואני נשואין זה כעשר שנים,יש לנו 4 ילדים משותפים (לבעלי עוד 2 ילדים מפרק א' ).לאחרונה (בחודשים האחרונים)בעלי אינו מתנהג כרגיל .עושה הכל בכדי לא להשאר איתי לבד ,בנסיעות משותפות אנחנו לא מסוגלים להחליף חצי משפט .חשוב לי לציין כי גם בתקופה זאת ומאז ומתמיד אנחנו מתייחסים אחד לשני בכבוד ולא מגיעים למצבים שאנחנו יודעים שמשם אין דרך חזרה
במשך כל שנות חיינו המשותפים תמכתי בו באופן מלא ,עודדתי אותו לצאת ללמוד (סיים תואר ראשון ואת התואר השני שהיה צריך לסיים לפני כשנה הפסיק באמצע .
עודדתי אותו לנסוע לחו"ל עם חברים (היו גם נסיעות משותפות אבל בגלל הילדים לא יכלו להתארך יותר מידי).
בתקוםה האחרונה הוא כל ערב הולך לחוברים,לא מצליח להרדם עד השעות המאוחרות (לפעמים גם ארבע בבוקר ),בימי שבת לא מתעורר עד שעות הצהרים ולהכנס למיטה בלי להתקלח עם הבגדים של כל היום זה עניין שבשגרה .
לאחרונה המצב הכלכלי שלנו הדרדר עוד יותר וכנראה שזה מה שהוביל אותו להחליט כי הוא רוצה הפסקה .
מה זה הפסקה ?אנחנו ילדים בתיכון ?יש כאן בית ילדים ,משפחה .מה אני אמורה לומר להם ?מאיפה להתחיל ?
אני לא יכולה לעצור את הבכי ,השעה כמעט שלוש לפנות בוקר ואני לא מסוגלת להרדם ע"פ שגם לילה קודם לןא ישנתי .מה אני עושה ???