אני גרושה מזה 4 שנים +2. נמצאת שנתיים עם בן זוג (גרוש+2)שאני מאוד אוהבת. אנחנו מקיימים זוגיות אך לא במגורים משותפים - גרים במרחק שעה נסיעה זה מזו ונפגשים בממוצע פעם או פעמיים בשבוע. אנחנו מקיימים קשר טלפוני הדוק במהלך היום ומשתפים זה את זו בכל הקשור לחיים - ילדים, עבודה, הורים ועוד.
אני יודעת שהוא אוהב אותי, הוא לא רק אומר אהבה אלא גם מבטא זאת במעשים, ואני מרגישה טוב איתו.
לפני כמה חודשים התחילו לעלות אצלי ספקות בקשר לנאמנותו. עם הזמן הבנתי שקורים דברים מאחורי גבי ולא יכולתי להתעלם עוד מהסימנים, אך לא העזתי לפתוח את הנושא. בשלב כלשהו "תפסתי" אותו בשקר חם. אחרי כשבוע פתחתי את הנושא בשיחה שבה הבהרתי לו את הגבולות הזוגיות שלי מתוך מקום של שיח והבהרתי לו בסוף השיחה, שהיתה מכבדת מאוד למרות שהיתה "כבדה" ועצובה מבחינתי, שאם יש לו קשר כלשהו אני מבקשת שיגיד באומץ ופשוט ילך לדרכו. הוא התנצל מאוד הסביר שזו מישהי שהיה איתה בקשר לפני שפגש אותי והיא בודקת את האופציה לחזור להיות אתו בזוגיות. הוא התנצל עמוקות. אחרי כחודשיים, ביקשתי ממנו שכצעד בונה אמון מולי יספר לי מה קורה שם, האם הקשר הזה נסגר? הוא ענה בבטחון מלא שהקשר תם ונסגר לחלוטין. גם אז הבהרתי לו שהזוגיות שלנו מיוחדת ויקרה לי מאוד אך מזמנת מבחנים שאחד מהם הוא מבחן הנאמנות (בעיקר בגלל שאיננו חיים יחד בבית אחד ומתראים מעט יחסית). הוא סיפר על אהבתו הגדולה אליי, על תקופה רגישה בחייו, על חוסר בטחון שהוביל כנראה לפתח את הקשר ההוא, ואמר במפורש שלא נפגש עימה. כמה קשה להאמין...אך השתדלתי להיות אופטימית.
במו שקורה בדרך כלל, שקרים מתגלים, והיום הבנתי (השאיר בטעות את המייל שלו פתוח..)שהיו גם היו מפגשים מיניים, ושהקשר נשמך, אמנם לא באופן רצוף אך נמשך כשנוח ומסתדר להם.
אני אובדת עצות - מחד כאובה ופגועה ורוצה "לפוצץ" ולחשוף בפניו את הכל, ומאידך כל כך חבל לי לוותר על הזוגיות הזו ועל האדם הזה. אם אומר לו שראיתי הוכחות, ש"בלשתי" אחריו במיילים- הוא לא יהיה שם יותר, כיוון שהוא אדם שהפרטיות מאוד חשובה לו.
איך מתקדמים מכאן? איך עושים זאת בחוכמה? עצות יתקבלו בברכה
תודה