שלום ציפי.
נראה שאת בין הפטיש לסדן, ומפתיע אותי שזה קורה רק עכשיו -או שזה קרה גם בעבר? (בין בעלך לביתך)?
קשיים של פרק ב' עם ילדים הם כמובן נפוצים מאוד, ותמיד מאוד מורכבים ומלאי רגשות. במקרה שלכם זה קצת יותר פשוט בגלל העובדה שלבעלך לא היו ילדים קודם וביתך כבר לא חיתה בבית כשהוא הגיע. בכל זאת יש תמיד מעט מידי משאבים וזמן לחלק בין כולם, ואז מתעוררת קינאה שמקבלת כל מני ביטויים.
אני חייבת לציין ולהדגיש שגם אם ביתך כבר אישה גדולה, עדיין היא ביתך ותמיד תהיה, ואת תמיד תירצי לעזור לה, וגם - בישראל מאוד מקובל לעזור לילדים עד גילאים מאוחרים.
איזה קשר יש בין בעלך לביתך? האם לא ניתן לשוחח עם שניהם ולהגיע לסוג של פשרה? להראות להם שאת בניהם נקרעת? איזה סוג של יחסים יש בינך לבין בעלך? האם הוא אינו מסוגל לראות את הצרכים והרצונות שלך, לעזור לביתך? כמובן שהיא כבר אישה גדולה, אך תמיד יכולה להיעזר ולהיתרם. זו גם סוג של דרך לשמור על הקשר שבוודאי חשוב לך ביותר.
נראה לי חשוב מאוד לשוחח עם בעלך ולהבהיר את רצונותייך וצרכייך כאם לבת שכבר לא חיה איתך ולמרות שהיא אינה ביתו היא ביתך וחשובה לך בדיוק כמו ילדייך האחרים.
בזוגיות יש תמיד חילוקי דעות ואי הסכמות, אך חשוב שיהיה כבוד וקבלה של הצרכים של האחר. לכל אחד יש צרכים משלו והם אינם זהים, כפי שבני אדם אינם זהים. אם כל אחד מבני הזוג מקבל מה שהוא זקוק לו יש אולי פחות קינאה וצרות עיין ויותר נדיבות אחד כלפי השני.
בתקוה שעזרתי מעט. אם את מרגישה צורך כיתבי עוד ואנסה לעזור. בהצלחה תמר ארצי וינברג
מנהלת הפורום