שלום, בני כבן השבועיים כניראה סובל מריפלוקס וניזון מאינפמיל באופן קבוע.
אני אומרת"כנראה" כי בבית החולים היתה הרגשה שהרופאים לא יודעים בוודאות כלום... עד היום השלישי לחייו היה ניזון מסימילאק, אך כל ארוחה שניה היה מקיא בקשת (בבית חולים האחיות רשמו רק פלט), לאחר לחץ שאנו ההורים הפעלנו על הרופאים הוחלט לעבור לתזונה של פרוג'סטמיל, גם כך היה ממשיך להקיא, ואף הראה סימני סבל וכאב בזמן האוכל, ואוכל כמויות קטנות מאוד. לאחר שביום הרביעי לחייו הוא הקיא ונחנק בתינוקיה (היה לו קשה להיתאושש...) אנו ההורים הפעלנו שוב לחץ וביקשנו לשנות לו שוב את התזונה, והוחלט לעבור לאינפמיל כי כניראה מדובר ב"ריפלוקס". מאז הוא לא הקיא, רגוע בשעת האוכל, עלה יפה במשקל מעבר למשקל הלידה.
אך בשלושה ימים האחרונים הוא מראה סימני מצוקה של עצירות, הקקי שלו לא כמו שהיה בעבר- הוא בצורת עיגולים קטנים וקשים, הוא בוכה הרבה כשהוא מנסה לתת קיבה ומתאמץ מאוד.

האם עשינו טעות?
האם התזונה של אינפמיל על בסיס קבוע מכבידה על הקיבה שלו והיא זו שגרמה לו לעצירות? מה עושים?
האם כדאי לשלב בין תזונת אנפמיל לבין מטרנה / סימילאק?
עם איזה רופא מומחה כדאי להיתיעץ? הרופא בבית חולים בשיחרור- המליץ לשקול מעבר לתזונה רגילה בהמשךיחד עם הרופאה בקהילה, ואילו רופאת הילדים בקופ"ח אמרה שאין כל רע בתזונת אינפמיל... ניראה שהרופאים די חלוקים בדעתם... בתודה מראש על עזרתך.