שלום,
בני בן שישה חודשים ושלושה שבועות , נולד בשבוע 41, במשקל 3545 גרם, מהלך לידה ואחריה תקינים.
בסביבות גיל ארבעה וחצי חודשים הוא החלל לשלשל.זה החל לאחר שאני עברתי ביופסיה בשד ועקב זיהום בשד נאלצתי לתת לו תוספת מטרנה חלבית (אקסטרה קר) , עד אז הוא ניזון רק מהנקה.הוא ינק משד אחד בתקופה זאת בעודי נוטלת אנטיביוטיקה ( מאושרת בעת הנקה).
המטרנה ניתנה כפעמיים ביום למשך 5 ימים ולאחר מכן חזר לאכול חלב אם בלבד. במשך תקופה זו צואתו היתה רגילה( לרוב צואתו היא בצבע חרדל או ירוק עם גרגירים דמוי קוטג׳). למחרת ובמשך 3 ימים הוא נתן צואה בסביבות 8 פעמים ביום במרקם רירי . לאחר כשלושה ימים הצואה שבה להיות רגילה פחות או יותר אך בתדירות גבוהה יותר. לאחר כשבוע בערך הבחנתי בדם הנראה במעיין סיב אדום בצואתו שהיתה מלווה בריר. בתרבית הצואה התקבלו התוצאות שליליות לסלמונלה, ליסטריה, קמפילובקר, רוטה, פרזים, ביצי תולעים,וטפיל מים.
כשבועים לאחר תחילת שלשולים החל לאכול נוטרמיגן כפעם ביום ונראתה הטבה חלקית האופי הצואה.
לאחר כחודש השילשולים פסקו, אך הדימום בצואה עדיין לא פסק. תחילה הצואה היתה עם דם בצבע אדום, לאחר מן הופיע גם דם חום, וכעט הצואה בחלקה עם גושים שחורים דביקים ( בדיקת דם סמוי היתה חיובית) הצואה לרוב בצבע ירוק/ חרדל. תבחין עורי לרגישות לחלב פרה יצא שלילי.לדם בצואה, יתכן שקצת פחות.(כשבוע לאחר שחזרתי לאכול מוצרי חלב החל צבע הצואה להיות שחור בחלקו-לפני הזנת מוצקים).
כעט מזה כשבוע וחצי נמנעת מממצורי חלב אך אין כל הטבה בטיב היציאות הדמיות.
מזון בני הוחלף לנאוקט וכעט הוא ניזון מהנקה בעיקר, תוספת נאוקט (מזה כ3 שבועות), והתחלנו גם עם מוצקים. בדיקת דם הראתה המוגלובין 11 ואלבומין 3.9 . טראנסאמינזות תקינות. משקלו לא עלה בחודש האחרון ויתכן אפילו שירד במקצת. ( מ8.2 ק״ג ל 7.9ק״ג - שקילה במשקלים שונים). בבדיקות נשללה האופציה של פיסורה, מלבד זאת לא נראה שינוי התנהגותי וללא חום. בבדיקה גופנית אין הגדלת איברים או גושים, בטן רכה לא רגישה.
1. האם לאור התאור זהו קוליטיס?
2 . אם כן, האם יש לך השערה ממה זה נגרם?
3. האם יש בדיקות שאתה ממליץ /ה לבצע?
4. מהו הטיפול המקובל במקרים כאלה?
5. האם יש מקום לבצע בדיקת מקל סקאן? ואם כן עד כמה מסוכן החומר הניגודי שמוזרק בבדיקה?
7. האם יש צורך שאני אמשיך להימנע מצריכת מוצרי חלב?
6. האם רלוונטי למקרה שלבעלי בגיל 40 גילו אי סבילות ללקטוז( לא חמורה, עד גיל 40 לא היתה בעיה) ובנוסף לדודתו של בעלי היה סרטן במעי הגס (היא בת 80 שנים)? תודה