גילי ודאי תוכל להסביר טוב ממני על המיקום הספציפי שתארת.
לי עלה להתייחס לפן של "דברים שחוזרים על עצמם".
מתוך ההסתכלות שלי על החיים אני מציעה לך את הרעיונות הבאים, כמובן שאינך חייבת לאמץ ואשמח להמשיך "לשוחח" על כך:
אנחנו משדרים בתדרים שונים ומגוונים. מהם פיזיים, מהם רגשיים, מהם אנרגטיים ועוד. כאשר יש לנו בעיה בזרימה בתדרים מסויימים נוצרים מעין קצרים, או נקודות בהן המידע-אנרגיה אינם זורמים טוב ונזקקים למעין מעקף.
אני מאמינה בחוק ה"דומה מושך דומה" בו אנחנו מזמנים אלינו את האנרגיה בה אנו מצויים. ומתוך כך, אם יש מעקף, כלומר צרימה/ קלקול/ שיבוש בתדר, הוא ימשוך אליו את התדר הדומה מסביבתו, מאנשים וכו'.
כך כאשר יש לנו מקום רגיש ממכה, כפי שתאתר, יש בנו יותר זהירות ופחד מפני עוד מכות ובפועל יוצא שאנו מזמנים את אותם הדברים שיקרו לנו.
מכירה היטב את התחושה של קבלת מכה באצבע הקטנה של הרגל ואת הפחד מפני מכות נוספות במקום הרגיש. וחופשי הן מגיעות בדרך זו או אחרת.
לאחרונה נחשפתי לשיטת ה- EFT (טכניקת השחרור הרגשי) ולמדתי אותה. זו טכניקה הבאה לעשות בדיוק את נטרול אותו השיבוש של האנרגיה, בכדי להחזיר את הדברים לזרימה הנכונה שלהם, לאפס את המערכת. מעין refresh.
יש כל מיני שיטות עבודה בסגנון הזה, כמו שטיפות אנרגטיות, דמיון מודרך, אם את מכירה את "הסוד" ודאי תמצאי שם רעיונות דומים ועוד.
אשמח, כאמור, להמשיך בדיון, אם זה מעניין אותך.

באשר למיקום הספציפי הזרת שייכת לאזור הייצוג של הראש.
זה מצטרף לדברים של ורד,כי הרי הכאב לא התחיל כסימן של הגוף אלא כאילך מבחוץ ולנקודה הזו.
אני הייתי מחברת בין התפיסה הפריפרית שלנו את עצמנו,איפה אנחנו נגמרים ואיפה מתחילים,תחושת בעלות הבית על גבולות הגוף וכו.לא ברמה פתולוגית אלא ברמת הריכוז וההתמקדות בתוך עצמי כמרכז.וכל זה נעשה כמובן בראש ,מרכז הבקרה.
אני לא חושבת שיש כאן בעיה,יש כאן אפשרות לעליית דרגה בקשר ובשליטה על מחוזות גופך,בסינטזה בין הגוף לנפש,בעיני זה מזמין.
אפשר לעשות זאת בעזרת עיסויים,בעזרת דמיון מודרך ו NLP,
בעזרת הומאופטיה קלאסית(נכון לינוי?)
באיזו דרך שתזמין אותך למסע גילוי,אם תרצי.חג שמח! גילי

תוכלו, כ"א מהזוית שלה, לפרט לגבי דמיון מודרך?
נראה לי שדמיון מודרך הוא הדבר הכי נגיש לי כרגע, וגם ניתן ליישום באופן עצמאי.
אשמח לטיפים...

שוב תודה!
גלי

מתארת לעצמי שאפשר ללמוד לעבוד לבד עם דמיון מודרך. ישנם מאמרים וספרים בנושא.
הטוב ביותר, כמובן, יהיה לעבוד עם מטפל/ת בשיטה שי/תנחה אותך לעבודה עצמית. את יכולה פשוט לבקש עזרה עם תרגילים, מדיטציות וכו'.
אם כבר יש לך נסיון עם מדיטציות ודמיון מודרך תוכלי לעבוד עם התחושה שמעלה בך אותו מקום שספג את המכה.
אולי פשוט לשבת עם עצמך מול דף נייר ולהעלות בכתב את כל התחושות הקשורות לאותו האזור- פיזית, רגשית, נפשית ורוחנית.
מה שעולה לך, בלי לנסח ולסגנן. לא למטרה שמישהו יקרא ויגיב, אלא עבור עצמך.
כולל הפחדים שמעלה בך הכאב, כולל הרגישות, כולל הבעסה שיש מכאב במקום שכזה וכו'. מה שעולה בדעתך.
אחרי שתעשי זאת אולי תקבלי תמונה טובה יותר של התמונה הפנימית בעיני רוחך של מה שעובר עלייך.
את יכולה לעשות את הכתיבה הזו (מעין כתיבה אוטומטית) במשך כמה ימים, מה שיאפשר לך תמונה רחבה והעמקה.
שוב, הכוונה אינה למשהו מנוסח שעובר דרך הראש שלך, אלא מעין תרגיל של כתיבה חופשית של כל מה שעולה.
את מוזמנת לחלוק ולשתף.

לענין ההדרכה הבסיסית. אני חושבת שמספר מפגשים עם מנחה טוב יתנו לך בסיס מעודכן וברור יותר לאן את מבקשת לנוע עם העבודה הזו ובנוסף ,ולא פחות חשוב,תהיה לך כתובת במידה ותזדקקי לתמיכה,הסברים,שינוי וכו.
באשר למה עושים ואיך,הרי זו יריעה רחבה ומשתנה מאד בהתאם לאדם ולמצב בו הוא שרוי בזמן נתון. גם אצל אותו אדם יש הרבה פעמים שינויים תוך כדי העבודה מהטעמים הללו.
אינני יודעת להגיד לך מה הייתי עושה במקומך משום שהתמונה שאת מביאה לכאן היא מן הסתם מצומצמת מאד ונקודתית,מתוך מגבלות הרשת. מאחלת לך הצלחה ואשמח לקרוא בהמשך מתוך רשמייך מנסיונך ככל שיתאפשר לך לשתף.

לקחתי בשתי ידיים
:)