בני בן 3. גמול כחצי שנה. מאז היותו תינוק סובל מיציאות קשות יחסית (וגם אני..), למרות שכשהיה עם חיתול הצליח "להוציא את זה" יפה לבדו. בתחילת הגמילה נרתע מלעשות קקי בשירותים אך כעבור כשבועיים הצליח. הגמילה מהפיפי עברה חלק.
לאט לאט בהדרגה עניין הקקי הלך והתדרדר (מזה 3-4 חודשים). מיציאות פעם ביומיים עבר לפעם ב 4 ימים או שבוע אפילו. וכשכבר "בא" הקקי הוא קשה כמובן. הילד התחיל לפחד מהקקי הקשה וככדור שלג התאפק והבעיה החמירה. ברוב טמטומנו לא טיפלנו בזה מיד וחשבנו שזה יפתר.
כיום המצב הוא שהוא מבקש שנעזור לו להוציא את הקקי (אחרי ערב אחד בו הקקי היה מאוד קשה ובעלי עזר לו עם הידיים להוציא את הקקי מהטוסיק. אירוע טראומתי לכל הצדדים...). התדרדרות נוספת מהשבועיים האחרונים: פעם בכמה ימים כשיש לו קקי הוא פשוט מתחיל לעשות אותו במכנסיים ואני רואה זאת ולוקחת אותו לשירותים. עדיין לא יצא לו במכנסיים.

מה עושים?
בדיעבד אני חושבת שהתחלנו את הגמילה קצת מוקדם מדי למרות שעם הפיפי עבר חלק. ועכשיו מה? קראתי שלל עצות החל מהחזרת חיתול לצורך קקי בלבד, שיטת הפרסים, להשתמש במרככי קקי (אני נותנת לו אלצירות של הדס פעם בכמה ימים וזה אכן עוזר אך לא פותר את הבעיה) ובעיקר להוריד לחץ ממנו (ענייני שליטה?)
אני חושבת שהמפתח הוא להגיע לקקי כל יום ואז הוא לא יהיה קשה ואז הוא יפסיק לפחד. איך עושים זאת מבלי לשדר לו לחץ ומצד שני כן להיות עם היד על הדופק? איך עוזרים לו להאמין בעצמו כך שלא יבקש מאיתנו לעזור לו לעשות קקי?

יש לציין כי נולד לנו תינוק לפני חודשיים, אך הגדול ממשיך לקבל הרבה תשומת לב. בנוסף הוא לא עושה קקי בגן ולעיתים נדירות עושה במקומות שאינם הבית. בימים האחרונים ביקש לישון בלי חיתול בלילה וכבר כמה ימים ישן בלי וקם יבש בלי אף פספוס. אנו משתדלים לתת לו לאכול הרבה פירות יבשים וטריים וירקות. אני עושה לו עיסוי בשקע של הרגל.
מה יש לרפואה המשלימהאו לכן להציע?

סליחה שיצא כל כך ארוך. העניין מטריד ומדאיג אותי מאוד (בעיות רגשיות שמסתתרות?)
בתודה מראש