צור קשר פורומים חנות אינדקס פוסטפרטום הצילו צירים מאמרים חדשים ראשי
פסיכולוגיית ילדים
מנהל/ת הפורום: אורית גודקאר
  ילדה עצורה ופסיביתירדן 14:11 10/04/2008
שלום לך,
בתי בת 4, לומדת בגן עירוני - גן זורם. לבתי היתה הסתגלות קשה ביותר לגן ונמשכה כמעט חודשיים. מאז, הגננת מדווחת כי הילדה אינטליגנטית מאוד, אוצר המילים שלה עשיר, מגיעה ליכולות גבוהות מאוד בחשבון, מציירת בהתאם לבני גילה, מפצחת משחקי מחשבה בזריזות וביעילות, בוגרת מאוד וכו' ...
אבל - היא נוהגת להיצמד לילדה אחת או שתיים וללוות אותה במשך כל היום בגן. ממתינה לה ליד הנדנדה, יושבת לידה במפגשים, בארוחת 10, ואפילו הולכת לשירותים כאשר היא הולכת. אני משתדלת להפגיש אותה עם ילדים נוספים מהגן ובכלל ואז אני רואה אותה כמו תמיד: דומיננטית, חייכנית, נדיבה, משחקת יפה, רוקדת וכו' (לא כמו בגן !)
שוחחתי עם פסיכולוגית הגן והיא לא מצאה לנכון לשלוח את הילדה לטיפול, רק הוסיפה שהיא ממליצה מאוד על טיפול משפחתי.
אני ובעלי לא מצאנו לנכון לגשת לטיפול כזה, לא חושבים שזה הכרחי וגם מבחינה כלכלית לא יכולים לעמוד בכך כרגע.
אשמח לדעת מה דעתך בנושא ?
האם חוג בנושא תראפיה באומנות יכול לעזור ?
איך זה יכול להיות שמחוץ לגן, בגני-שעשועים ומשחקיות, באירועים משפחתיים וחברתיים ובמקומות נוספים, הילדה מתנהגת שונה לגמרי ממה שקורה לה בגן ? יכול להיות שהגננת מגזימה ?
(גם באירועים כגון: מסיבת חנוכה, יום המשפחה, שנערכו בשעות הערב בליווי ההורים, מצאתי את בתי דומיננטית, משתתפת בצורה טובה ובולטת לעומת ילדים שלא שיתפו פעולה והתביישו, רקדה וחייכה ללא הפסקה).

תודה וחג שמח,
אמא של ירדן.
   ילדה לא זורמת בגן זורםאורית גודקאר, פסיכולוגית 09:32 15/04/2008
שלום ירדן,
משאלתך לא היה ברור לי מה מוקד הקושי שאתם רואים (ואולי לא אתם, אלא הגננת מציינת קושי ואתם בעצמכם מתקשים לראות?). תרפיה באמנות היא טיפול נפשי לכל דבר ו*אינה* חוג, כך שהשיקול לקחת ילד או ילדה לתרפיה כזו אינו שיקול של "לא יועיל - לא יזיק". בעיני, כמו שלא תלכו לטיפול פסיכולוגי או משפחתי ללא הבנה ברורה של מה הבעיה אותה רוצים לתפור, כך לא תקחו את ילדתכם לתרפיה באמנות בלי הבנה ברורה של מדוע היא זקוקה לתרפיה.
הייתי עושה צעד אחורה, ופונה שוב אל הגננת בניסיון להבין טוב יותר - האם היא חושבת שביתכם זקוקה לתרפיה? לאיזו מטרה? איפה מוקדי הקושי שזקוקים לחיזוק בעיניה?
אם הבנת את זה, אתם יכולים כהורים לעצור לחשיבה - האם אתם רואים עין בעין עם הגננת? האם גם אתם מכירים את ההתנהגויות שהיא מתארת. האם ההתנהגויות האלו סצפיציפיות לגן או מוכרות לכם ממצבים אחרים? האם אתם חושבים שהיא מבטאת מצוקה באמצעות התנהגויות אלו? או באמצעים אחרים? האם אתם חשים שהיא זקוקה לעזרה או מתקשה "לזרום" בגן?
אם התשובות לשאלות אלו חיובית, הרי שיש מקום לפנות לעזרה מקצועית, בין אם תרפיה באמנות, טיפול משפחתי, או טיפול פסיכולוגי באמצעות משחק בליווי הדרכה להורים. בעיני, בגיל כזה רך, ההורים חייבים להיות חלק מהתהליך הטיפולי, באופן זה או אחר, כי הם סוכני השינוי המרכזיים והדמויות המשמעותיות ביותר בחיי הילדה.
בהצלחה, וחג שמח,
אורית
www.hebpsy.net/orit




שיווק באינטרנט   ניוזלטר דיוור אלקטרוני   בניית אתרים   תקנון ותנאי שימוש © כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה  יצירת קשר   מנשא לתינוק   מצאי דולה   מי אנחנו