שלום מירית,
שמעתי בכאב איך את ובנזוגך מפנים אנרגיה למקום שמכאיב לשניכם וגם לילדים - מי "יותר גרוע"... הדינמיקה הזו קורית הרבה בתקופות כה לחוצות כמו בזמן גידול ילדים בגיל הרך. נסו להיחלץ לרגע מהכעס והייאוש שאוחז בכם, וכוונו את עצמכם לחשיבה בכיוון אחר - מה מקשה על בנהזוג שלי, מעמיס עליו ומביא אותו למצבי קצה? מה אני יכול/ה לעשות למענו/ה כדי למנוע ממנו להגיע לשם? נסי לדבר איתו לא בשפה "מחנכת" ומקתנת, אלא מתוך נקיטת עמדה של אחריות אישית על חלקך, הבנה לקושי שלי, והבעת נכונות ליתר התחשבות ופעולה אקטיבית מצידך כדי לעזור לו לא להגיע למצבים של איבוד שליטה וכעס. נסי להציע לו איך את מתקנת את מה שלא מוצא חן בעיניך בעצמך, והימנעי ככל הניתן מניסיון לתקן אחרים (שמגרעותיהם הרי קלות בהרבה לתיקון!!! מי כמוני יודעת). מה שחשוב הוא לא מי פחות מזיק, אלא איך שניכם יחד שורדים תקופות קשות של לחץ משפחתי שאופייני להורות בשלביםה אלו, כשנדמה שתיכף הבית עולה על גדותיו מרעש, מהומה ורגשות סוערים. זיכרו, זו תקופה קשה, אבל היא חולפת, וככל שתוכלו לעזור זו לזו בתקופה זו היא תחלוף בצורה טובה וקלה יותר. המטרה היא לחזק אחת את השני, ולנסות להימנע מהערות שעשויות להתקבל כביקורת. התחילו בבקשה בנטילת אחריות אישית איש על מעשיו הוא, ותיקון עצמי.
מקווה שעזרתי. במידה ותרגישו שצריך יד מושטת לעזרה בצורה ממשית יותר, אנא מצאו כתובת לייעוץ פנים אל פנים, בתקופות כאלו מבט אוהד ומישהו שיחלץ אתכם מתקיעות יכולים להיות לא יסלאו בפז.
חג שמח,
אורית
www.hebpsy.net/orit

תודה שהארת והערת אותי. פתאום קלטתי שהנזק האמיתי זה שאנחנו מתווכחים ביננו וממעירים אחד לשני ואף רבים בשל כך וכל זאת מול הילדים.
אני ארפה ממנו ואנסה לעשות כמיטב יכולתי לעזור לו.
נשיקות וחג שמח!
מירית