אורית שלום. הילדה שלי בת 3.5, "נגמלה" מחיתול לפני גיל שנתיים. תחילה למשך היום ומאוחר יותר גם בלילה. מאז שנגמלה ועד היום יש אצלה דפוס ברור. היא מרטיבה, אבל בעיקר כשהיא איתנו. היא שוהה בגן במשך יום שלם - עד 5 אחה"צ ובדרך כלל נשארת יבשה יום שלם. גם בלילה היא יבשה - עד לאחרונה הייתי מבקשת לעשות פיפי לפני השינה כדי למנוע הרטבה בלילה אך בזמן האחרון הפסקתי כשראיתי שלא נדרש - היא בדרך כלל נשארת כל הלילה יבשה. לגבי משך היום בגן - עד שנה שעברה (עד גיל 3) היתה במסגרת משפחתון וחשדתי שאולי משהו בדפוסי המשמעת של המשפחתון גורם לה להישאר יבשה במשך היום, אך אני רואה שגם בגן הנוכחי זה ככה. בין גילאי 2-3 מרגע שהיתה מגיעה הביתה היתה כל הזמן רטובה. כיום המצב קצת השתפר - היא כן עושה פיפי בשירותים אך לעיתים קרובות כשהיא כבר מגיעה לשרותים הבגדים כבר רטובים - ז"א היא כבר לא עושה את כל הפיפי בבגדים, אבל את חלקו כן.
אני לא יודעת מה לעשות, קיוויתי שזה יעבור מעצמו. אני חושבת שלילדה יש שליטה על הסוגרים (לראיה כל היום בגן), היא גם ילדה מאד מפותחת לגילה גם פיזית וגם שפתית, היא מאד חכמה. אני לא יודעת למה היא מרטיבה. ככשואלים אותה יש לה כל מיני הסברים. אתמול בסוף היום בגן מצאתי אותה רטובה (כן גם זה קורה) אז היא הסבירה לי שהיה לה פיפי באמצע המפגש והיא רצתה לשמוע את הסיפור עד הסוף. לפעמים היא טוענת שנשפכו עליה מים.
בינתיים אנחנו לא עושים שום דבר מיוחד, האם יש צורך? האם לדעתך יש מקום לנסות שיטת פרסים - שבכל יום שתישאר יבשה יום שלם תקבל פרס? אף פעם לא נקטתי בשיטת פרסים במה שנוגע לעשיית צרכים (גם עם הבת הגדולה). האם לדעתך העניין יכול להצביע על בעיה ריגשית מורכבת שיש צורך דחוף לטפל בה? תודה.