שלום ענבל,
המצב שאת מתארת אינו נדיר כלל וכלל - ילדים רבים מרגישים שאין כל דחיפה וצורך להיפרד מהטיטול, והם זקוקים לדרבון מצידנו.
בעיני, אין מדובר במשימה שיש עליה תגמול ממשי - גם את לא מקבלת פיפיפרס, הרי.גם הספרים והקלטות לא תמיד מתקשרים להם לצורך לעשות את הדבר עצמו בעצמם... לכן לא מפתיע אותי שזה לא שכנע אותו. אני לא בטוחה שיש כאן דרך נעימה - צריך להיות שכנוע עמוק שלכם שאי ויתור על הטיטול משמעו פגיעה רצינית בגדילה של בנכם, שזה פוגע בדימוי העצמי שלו כמי שמסוגל להתמודד עם תסכול שתואם לגילו בכל מובן שהוא (הרי הוא יכול פיזית לעמוד בזה בלי קושי). החוויה של "הצלחתי" נמנעת ממנו וזה משבש מאד את כל ההתפתחות התקינה שלו בשאר תחומי החיים! לכן חשוב מאד שתציבו לו את הדרישה באופן חד משמעי, שאינו בהכרח נעים - החיים אינם תמיד משימות נעימות וכייפיות, וצריך לדעת לעמוד גם בדברים שאינם נעימים.
אם אתם מוצאים שקשה לכם לגייס את הנחישות הפנימית הנדרשת חשוב מאד שתפנו במהרה ליעוץ, על מנת לא להסתבך עוד יותר ולייצר מצב שיהיה קשה אחר כך להיפטר ממנו. אין מקום לשאננות, לצערי ראיתי כבר ילדים שעלו עם קשיים כאלו לבית הספר, ילדים נבונים ותקינים בכל מובן התפתחותי שהתקשו מאד לעבור בשלום את הגמילה.
בהצלחה!
אורית
www/hebpsy.net/orit