רעות שלום,
משאלתך אני שומעת כמה מחשבה את מקדישה לאופן בו תוכלי להקל על ביתך את ההסתגלות לגן. לעיתים החשש שמא משהו שנעשה יפגע בילדה שלנו, או שיש דרך נכונה וחד משמעית שתועיל לה, הוא כשלעצמו עול רגשי לא מבוטל. בעיני, אין בעיה שביתך לא תישן כעת בגן ותתחיל לעשות זאת בעוד כמה חודשים כשתיאלצי לצאת לעבודה. היא בת שנתיים, וככל שתגדל יהיה קל יותר להבין את המשמעות. אפשר יהיה לומר לה שאמא התחילה עבודה חדשה וכעת היא לא בבית בצהרים ולכן, כמו עוד חברים בגן, היא נשארת לישון בגן עד שאמא תחזור מהעבודה. ייתכן שיהיו תגובות הסתגלות מסוימות, כפי שהיו אחרי ההיעדרות, אך לא בהכרח. גם אם תשאירי אותה כבר כעת לישון בגן סביר להניח שיהיו תגובות כאלו, ואת תרגישי אשמה שאת מונעת ממנה שהות משותפת איתך
(-:
מה שהייתי מציעה לך זה לראות את הדברים בפרספקטיבה של זמן - ההסתגלות היא תקופה מסוימת, הגן שלה טוב ואת סומכת על הצוות בו, והקשר ביניכן יימשך שנים רבות ויורכב מהרבה התנסויות משותפות. מעידות קלות או תקופות של קושי קורות ועוד יקרו. גם מלוא הכוונות הטובות לא יוכלו לחסוך מילדינו חוויות של מצוקה או קושי. לכן, לכי עם הפתרון המציאותי הפשוט ביותר והיי שלמה.
בהצלחה,
אורית
www.hebpsy.net/orit