פסיכולוגיית ילדים

מנהל/ת הפורום: אורית גודקאר


אח גדול במשבר		מילי	22:56 16/05/2008
נאמר הרבה בנושא, ובכל זאת אשמח להתייחסות למקרה שלנו. בני בן 5 וחצי, כמובן היה רגיל עד כה למלוא תשומת הלב. לפני 3 חודשים נולד לו אח. הוא בהתחלה היה מאד מילולי והביע בפנינו את הקושי שלו . כבר תקופה שהוא מתנהג בצורה בלתי נסבלת: מתפרע כל הזמן, מרביץ מתוך שובבות (לא לתינוק אלא לנו) ובעיקר בודק גבולות בצורה קיצונית. מדבר מאד לא יפה , לא עושה את המוטל עליו, להתלבש בבוקר וכו, מהר מאד מגיעים לכעסים ןןיכוחים, ואז הוא גם נעלב ובוכה. קשה לי מאד לראות את שעובר עליו, ואני משתדלת בקושי רב לתת לו תשומת לב וחיוביות למרות שרוב הזמן אני מרגישה שאני נזהרת ממנו.. אני מרגישה שדוקא בתקופה זו שכה קשה לו, יוצא שאנחנו במתחים רבים ויש תוקפנות הדדית באויר יותר מאי פעם.. ולכן לא פלא שהוא מרגיש שמאז שנולד התינוק דורשים ממנו כל הזמן ונוקשים איתו (למרות ששוב, הוא לגמרי מגזים) אשמח לשמוע את דעתך.. תודה


	תגובות להולדת אח	אורית גודקאר, פסיכולוגית	10:03 31/05/2008
	מילי שלום, בפנייה שלך את נעה בין הבנה לשינוי המהותי שעבר על המשפחה שלכם ועל בנך הבכור מאז הולדת האח ובין הבנה כי מדובר בהסתגלות למצב נורמלי ותגובות מוקצנות שקשה להכיל אותן בשלוות נפש. נשמע לי שלבנך יש אמא טובה דיה, וגם לאחיו התינוק (-: אני שמחה שהוא אינו מכה את התינוק - כלומר גם כשנדמה שהוא בלי שליטה הוא שולט במובנים מסוימים בהתנהגותו. לא ברור לי מה עמדת אישך בעניין - לאבא יש תפקיד מכריע גם בגלל הגיל וגם בכלל בהצבת גבולות. מה שהפריע לי היתה האמירה שאת זהרת ממנו - זה מצב שמכביד על היחסים שלכם והופך אותם מאולצים ומלאי חרדה. ייתכן שבנך מגיב בסערה דווקא משום שהוא חש את הזהירות הזו וחרד מפניה. הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ אולי אצל פסיכולוגית הגן, ולשתף בכך גם את אביו. בהצלחה, אורית www.hebpsy.net/orit