אילי שלום,
התשובה שכתבתי אבדה כנראה לנצח במבוך הוירטואלי, אז אכתוב מחדש.
את צודקת כשאת מרגישה שהתשובה המצוינת שנתת לביתך לא סיפקה אותה. היא ילדה נבונה ומוצלחת, וכבר יודעת דבר או שניים על העולם, והיא יודעת שיש לנו תוויות על אנשים, למשל, שאנשים גבוהים מוצלחים יותר, אנשים יפים בהכרח נתפסים כחכמים יותר, בהירי עור נתפסים כטובים יותר מכהי עור, ועוד כהנה וכהנה. אין לזה הצדקה מציאותית בהכרח, אבל אלו תפיסות שנשארות ועוברות, ואם היית קטנה קומה בעצמך את בוודאי עוד זוכרת גם מחוויותיך את.
אפשרות ראשונה היא לגשת להתייעץ עם רופא בעניין, גם כי הוא מסוגל לתת לכם תשובה מקורבת לגבי הגובה אליו תגיע, וגם כדי שתבדקו את האפשרות להתערבות, היום או בעתיד, במידה ותרגישו שאין מנוס מכך. אני מאד לא בעד, אבל אני חושבת שטוב להבין לעומק א משמעות הדברים בטרם דוחים את האופציה מבלי לבדוק.
אפשרות שניה היא לדעת שיש לה התמודדות לא קצרה, שתצריך עבודה מתמשכת ולא ניתן יהיה להסתפק בתשובה חד פעמית כדי לעזור לה. הייתי מספרת לה שלכל אחד מאתננו יש "דפקט" כזה או אחר, ושאין מושלם. הייתי חולקת איתה אולי מחוויותיך, אם את מרגישה שזה מתאים לך, גם כדי לספר לה איך את התמודדת ומה עזר לך.
אפשרות נוספת, שכאן נשמעת לי פחות משמעותית היא להיעזר בצוות בית הספר. אני מהססת, כי נשמע שהיא ילדה מאד מוצלחת ואולי לא כדאי להעלות את זה בפורום כיתתי, אבל לפעמים אמירות שתגידי את יישמעו פחות מאלו שתגיד מחנכת נערצת או יועצת. לפעמים.
שימוש בהומור יכול לעזור מאד, בעיקר כלפי חוץ אם היא מרגישה נטולת אמצעי הגנה אל מול אמירות מעליבות אפשר לתרגל בבית הערות שכנגד, בעיקר הומוריסטיות, שיסייעו לה להרגיש שהיא לא לבדה במערכה.
בעיקר הייתי מדגישה את הסבלנות והנכונות לקבל את זה כתהליך לא קצר של קבלה עצמית שעוברים כולנו סבי נושא מסוים.
בהצלחה!
אורית
http;//www.hebpsy.net/orit

ראשית תודה ענקית על התשובה רבת האפשרויות שפרשת בפניי. אין כמוך!
ושאלת המשך אם אפשר -
למרות חוג חברותיה היא ילדה די ביישנית ומאז תחילת השנה (כתה א', שכעת אנו לקראת סיומה) יש לה מנהג של הבאת ממתק/חטיף לבי"ס כדי לחלק כל פעם לחברה כזו או אחרת.
אגב, אני מסכימה לכך רק פעם-פעמיים בשבוע.
נכון שהיא אוהבת ממתקים בעצמה. אבל המנהג הזה מתפרש אצלי יותר כרצון לרצות חברה כזו או אחרת. בד"כ היא מסבירה לי שהיא חייבת להביא חטיף כזה או אחר למחר כי היא "X ביקשה שאביא לה". אמנם מדובר בילדות שממילא היא בקשר חברי כלשהו איתן (ברור לי שזו לא הטרדה מצידן) אבל למה כ"כ חזק אצלי החשד שהיא מנסה "לקנות" את מקומה או לחזקו ע"י ה"שוחד" הזה?
אשמח לדעתך.

אילי שלום,
תחושת הבטן שלך יכולה להתברר די בקלות - האם גם הילדות האחרות מביאות ומכבדות בממתקים? אם זהו מנהג שיוויוני ונפוץ - אפשר נאמר להגביל את זה ליום מסוים (שישי? ראשון? לא משנה, החלטה שלך...), וכך לתת לזה משמעות יותר ברורה ולא עניין של כמה לחץ הופעל עליך באותו בוקר.
אם את מגלה שרק ביתך מביאה ממתקים חלוקה יש מקום לשיחה יותר מעמיקה על משמעות של חברות ונתינה בתוך הקשר של חברות. הן אמנם חברות שלך, אך חברות משמעה גם הדדיות והתחלקות של כולן. יש מקום לברר איתה מדוע התקבע המנהג שרק היא מביאה? האם יש לילדות אחרות קשיים כלכליים ברקע? הורים פחות נענים? אחים גדולי/קטנים? סתם נוח להן שהיא המכלכלת את כל החבורה? בירור ושיחה יכולים להיות מספיקים, לדעתי, כפי שתיארת אותה.
מקווה שעזרתי,
אורית
www.hebpsy.net/orit