מיכל שלום,
אכן מצב לא פשוט. לילדנו יש דרך להביא את אמיתות החיים אל קדמת הבמה בלי עטיפות. וזה לא פשוט.
אני מניחה שגם את עברת בינך לבין עצמך תהליך של התמודדות עם המחלה, עם תקופות בהן המחלה יותר מציקה לך ותקופות בהן את מקבלת אותה בקלות רבה יותר. מה עזר לך בתקופות הקשות? מה עזר לך להגיע ליותר השלמה עם המחלה? אולי משהו מזה יכול לעזור גם לבנך?
בעניין מתן מידע, לא הייתי מגזימה, גם אם הוא ילד נבון. הייתי אומרת שכמו שיש אנשים מרכיבים משקפיים או צריכים מקל כשהם הולכים יש אנשים שצריכים תמיד לקחת תרופה וזה לא אומר שהם "חולים" כמו שהוא רגיל כשהוא חולה - נחלים, לוקחים תרופה, מבריאים. את יכולה לומר לו שאת מרגישה טוב והתרופות נועדו לשמור שתמשיכי להרגיש טוב, ולכן את חייבת להמשיך לקחת אותן למרות שאת לא מרגישה חולה.
נסי להיעזר גם באבא של הילדים, לעיתים המרחק הרגשי של אדם שלישי יכול להקל על המשימה.
כל טוב ובריאות לכולנו!
אורית
www.hebpsy.net/orit