פסיכולוגיית ילדים
מנהל/ת הפורום: אורית גודקאר
![]() |
"אמא - אני לא רוצה למות!!!" | טלי .ג. | 13:24 04/06/2008 | ||||
שלום,
בני בן החמש, עובר תקופה לא קלה בנושא ההתמודדות עם המוות. זה החל, לפני כחודש, כאשר צפה בסרט טבע (מוכר, לא חדש) כיצד זאב צד גור איילים. התגובה המיידית היתה בהלה ובכי תמרורים לגבי כך שהוא אינו רוצה למות, ואינו רוצה שאנחנו נמות וכד'.. ניסינו להסביר לו שזה יקרה עוד הרבה הרבה הרבה זמן, ושעלינו להנות מהחיים ולצבור חוויות טובות - כמובן, שזה לא עזר.. ומאז ועד היום, זה עולה מס' פעמים ביום, בבית ובגן מלווה בבכי, ושאלות כגון: כשאני אמות, ויגרד לי הגב - איך אני אזיז את הידיים? מה קורה עם כל המחשבות? מה אם אני ארצה לרוץ, וכד'.... בקיצור, אני מרגישה חסרת תשובות ואונים. ולא רק אני, אלא גם הגננים שלו בגן - וזקוקה לכל הכוונה בנושא. תודה, תודה, ובריאות טובה. טלי |
|||||||
![]() |
מוות בעיני ילדים | ![]() | אורית גודקאר, פסיכולוגית | 21:24 12/06/2008 | |||
טלי שלום,
בנך נשמע כמו ילד רגיש וחכם - הוא מבין את המשמעות של המוות, והוא בודק אותה לעומק. אכן התנסות לא פשוטה. נדמה לי שכדאי לעזוב לרגע את ההגיון וההסברים שכבר נתתם, ולנסות פשוט לדבר אל הרגש שלו - לומר שזה מבהיל, שקשה לו, שאתם רואים כמה הוא מרגיש חסר אונים מול דברים כאלו גדולים - בעצם, כמו כולנו, רק שאנחנו בדרך כלל מרחיקים את המחשבות האלו מאתנו. אם תוכלו לא להיבהל מהבהלה שלו, לקבל את זה שזו תקופה, קשה ומכאיבה, אבל תקופה שתעבור, נדמה לי שהוא יירגע קצת יותר מהר ויעבור לעסוק בנושאים אחרים. אם אתם מרגישים שהמצוקה נמשכת לתקופה של יותר מחודשיים שלושה, יש מקום לפנות להתייעצות שתבדוק לעומק את כל המשתנים מסביב, ותעזור לכם להתמודד עם הילד הרגיש שלכם. בהצלחה, אורית www.hebpsy.net/orit |
|||||||
![]() |
אורית, תודה. | טלי .ג. | 21:02 15/06/2008 | ||||
![](forumImages/goBack.png)