בתנו בת כמעט 9 החלה בשבועות האחרונים לבטא הערות, המעלות אצלנו חשד לתחילתה של הפרעת אכילה.
משקלה תקין לחלוטין, אפילו ניתן להגדירה רזה. היא אובחנה כחולת צליאק לפני כשנתיים והיא שומרת על תזונה נטולת גלוטן.
באופן כללי התזונה בביתנו היא מאוזנת וטובה.

לאחרונה החלו התבטאויות מצידה, כמו "תראו כמה אני שמנה" "הרגליים שלי ממש רועדות מרוב שומנים" "כמה אחוזים הגבינה הזאת?" וכן הלאה...

למרות ההתבטאויות האלה, מבחינת הרגלי אכילה לא חל כל שינוי (היא עדיין אוכלת ממתק או שניים ביום, ועדיין מקבלת לבי"ס גם כריך אחד עם ממרח כלשהוא וגם חצי פיתה עם שוקולד למריחה, ואוכלת את שניהם).

יש לציין, שאחת החברות הטובות ביותר שלה היא מאוד רזה (ברמת תת משקל) בשל בעיות רפואיות וגם בשל בררנות באכילה, וייתכן מאוד שהיא משווה את עצמה אליה.

כיצד עלינו להגיב לדבריה? האם יש צורך במצב כזה לפנות לאנשי מקצוע? אם כן - למי? מתחילים מרופא ילדים?

בתודה מראש על תגובתך המחכימה...