אור שלום,
אתייחס ברשותך לרגע למשהו קטן בדבריך - אמרת שאת שואלת אותו לפשר ההתנהגות שלה. בגיל ארבע וחצי גם ילדים מאד מפותחים מילולית לא בהכרח יהיו מסוגלים לספק הסבר הגיוני למעשיהם, ולכן הציפייה שלך לתשובה הגיונית היא קצת מעבר לגיל.
בסך הכל ההתנהגות שאת מתארת אינה חריגה באופן מיוחד לילדים צעירים, שנוטים לפרש דברים כפשוטם. אם נאמר לה שאסור לדבר עם זרים, היא לא תדבר. אפשר לנסות לייצר מדרג להתנהגות, למשל, זר הוא אדם שמעולם לא פגשנו קודם, אבל השכנה והיא נפגשות כמעט כל יום ולכן היא אינה זרה. ועוד, כשאמא ואבא איתה, מותר לה לדבר עם זרים, אבל כשהיא לבד לעולם לא.
אני מבינה את ההרגשה את צריכה להתנצל בשם ביתך או לנסות ללמד אותה התנהגות מנומסת מהי, אבל נסי לקחת מרחק רגע ולהביט על זה מהצד - ההתנהגות הזו אינה כה בעייתית, כשמדובר במבוגרים.
החלק היותר קשה הוא באמת היכולת שלה להשתלב בפעילויות חדשות עם ילדים, כמו בחוגים. ייתכן שהיא ביישנית מטיבה? האם גם אתם, הוריה, ביישניים מטיבכם? אם כן, צריך לעודד אותה בהדרגה רבה להתנסות במצבים חדשים, בהתלחה תידרש נוכחות אחד ההורים, אך בהדרגה אפשר יהיה לסגת קצת ולהשאיר לה את הבמה. ייתכן שחוגים כרגע אינם מושכים את ליבה ממילא, וזה מאד סביר לילדה בת 4.5, אגב. חוגים הם הרבה פעמים צורך של ההורים ופחות של הילדים בגיל הגן. מה עוד שסביר להניח שיש גם חוגים במסגרת הגן, לא? אז קחו את הנושא בפורפורציות ודעו שצריך ללכת צעד-צעד, בהתמדה ובזהירות.
אם הבנתי אותך לא נכון באחד מהפרטים - את מוזמנת לשוב ולדייק.
בברכה,
אורית
www.hebpsy.net/orit