בוקר טוב אודליה,
התמונה שאת מתארת, של ילד שלוקח את הדברים אל הקצה ולפעמים גם עבור אותו, יכולה להיות תוצר של סיבות רבות, ולכן קשה לי לייעץ לך כיצד לנהוג באמצעות הרשת. אני מבינה את הדאגה, שהרי בכיתה הוא יידרש כל הזמן לעשות דברים, ולא תמיד אלו יהיו דברים שהוא יבחר לעשות בעצמוף. בננוסף, חשוב שיידע להיענות לכללים מקובלים בחברה. האם הגננת ציינה שיש בעיה בגן? לעיתים ילדים עושים הבחנה בין התנהגות ששומרים לבית וכזו שמתאימה לגן. אם גם הגננת ציינה בעיה כזו, האם הציעה לפנות להתייעצות?
למיטב שיפוטי, לאור מה שכתבת, נכון במצב כזזה לפנות להתייעצות פנים אל פנים עם פסיכולוגית. נכון יהיה ששני ההורים יגיעו לשיחה מקדימה ויספרו יותר בהרחבה על הילד, כולל הכוחות והיכולות שלו ולא רק הקשיים (-: לאור הבירור הזה אפשר יהיה לקבוע האם יש מקום להדרכת הורים, יעוץ קצר או ארוך, ואולי אפילו טיפול רגשי לילד. פעמים רבות אתגור הגבולות מגיע ממקום של תחושות לא טובות של הילד עם עצמו ועם הסובב אותו, וצורך נואש להזעיק את הסביבה למצוקה שהוא חש. טיפול יכול להיות יעיל מאד. יש אפשרות לפנות לתחנות ציבוריות בקהילה, שנותנות טיפול מקצועי ומצוין בחינם כמעט, להיעזר בפסיכולוגים שעובדים עם קופת החולים, או לפנות באופן פרטי למטפלים (תלוי במגבלות התקציב המשפחתי, טיפול, גם הטיפול המסובסד באמצעות הקופה, או הביטוחים המשלימים, הוא עניין יקר למדי).
בהצלחה,
אורית
www.hebpsy.net/orit