שלום אורית
הבת שלנו (כמעט בת שלוש,)לומדת שחיה מאז היותה בת חודשים ספורים עם הפסקה של כמה שבועות בגיל שנתיים וחזרה נלהבת למדריך חדש,
בשבועות האחרונים היא מתעקשת לחרוג מההנחיות של המדריך האהוב דורשת מאבא (איתה במים)לעזור לה בפעילויות מסוכנות, בוכה ומסרבת לחזור למסלול הרגיל (אבל אני רוצה!).
פעם אחת עזבנו לפני סוף השעור בתקווה שהיא תרגיש שהיא מפסידה אבל השבוע המדריך העיר לה בעדינות (לראשונה)ומיד היא סובבה אליו את הגב התחילה לבכות ודרשה לעזוב.
אחרי הרבה נסיונות כושלים להחזיר אותה לבריכה עזבנו, וכעת היא לא מעוניינת ללכת לשעור נוסף,

גם במפגש ההכרות עם הגננת החדשה היא נעלבה ממשהו שולי נדבקה לי לרגל ובבית אמרה שהגננת כועסת ושהיא לא אוהבת את הגננת

בשאר הזמן איתנו היא לא מגלה צייתנות רבה במיוחד אם היא עסוקה במשהו אחר ואני צריכה לספור עד שלוש כדי לגרום לה להתנער ולבצע. היא גם לא ממש מתרגשת מסנקציות,

היא מרבה להודיע לאביה שהוא לא חבר שלה, שרק אמא (ולפעמים גם הגננת הוותיקה) חברה ומסננת אותו מפעילויות משותפות, וימים שלמים היא בקושי מחליפה איתו מילה,

- היא כבר גמולה מפיפי ביום אבל קקי לא תמיד מצליח לה, ובבית מסתובבת עם מוצץ ושתי בובות ומעדיפה בקבוק.

מה את מבינה מכל זה?
איך נלמד אותה לציית?
איך נגרום לה להבין שרוצים את טובתה?
ובקשר לשחיה
האם להתעקש ללכת ולהסתכן בארוע נוסף?
ואם לא נלך האם זה לא ייתן לה תחושה שהיא מנהלת את העניינים?

תודה
ארית