פיצי יודעת שיש תינוקי בבטן של אמא, היא מלטפת אותו ונותנת נשיקה, לפעמים בתוספת פליק קטן. ומגלה עניין גדול באד בתינוקות שסביבה

היי אמא של פיצי ושלום שוב,
לילדים רבים בגיל שנתיים קשה מאד להכיל רגשות סוערים, וזה יכול להיות באותה מידה כעס, התרגשות, שמחה, או עצב. התגובה עשויה להתבטא באופן בו תיארת.
חשוב מאד להציע לביתך שיקוף רגשי - נראה לי שאת נורא מתרגשת לפגוש חבר חדש, או - זה קצת מפחיד לחשוב שיש לאמא תינוקי בבטן. כל הצעה שלך למה שנדמה לך שהיא מרגישה כרגע תעזור לה להבין טוב יותר את עצמה, ולווסת בצורה מותאמת יותר את ההתנהגות. אחרי השיקוף צריכה לבוא אמירה קצרה לגבי הגבול - אני מבינה שאת עצובה/כועסת/מתרגשת/שמחה אבל אסור להכות! רק הצימוד הזה של המללת הרגש והשתתפות בתחושתיה לצד הצבת גבולות תיתן תוצאות טובות בטווחה ארוך. חשוב לזכור שזה כלי מצוין, אך דורש התמדה וסבלנות. התוצאות עשויות להגיע רק בעוד כמה חודשים, וזה אכן לא קל, במיוחד שאת בסוף הריון והסבלנות מתקצרת מאד.
יחד עם זה, היא ילדה צעירה מאד, והשינוי בעמדה שלך יכול די מהר לייצר שינוי גם בהתנהגות שלה.
אם אתם מרגישים שיש כאן משהו רחב יותר, הייתי מציעה לפנות להתייעצות פנים אל פנים, ולהרחיב קצת יותר.
שיהיה הריון קל ולידה מוצלחת ובידים מלאות!
אורית
www.hebpsy.net/orit