פסיכולוגיית ילדים
מנהל/ת הפורום: אורית גודקאר
ילד טוב מדי | הדס | 21:40 06/08/2008 | |||||
שלום אורית
רציתי לשאול שאלה שאני מתלבטת עליה זמן רב, ולא מוצאת מקום לשאול כי תמיד אני מרגישה שאלו "צרות של עשירים". בני הבכור בן 4הוא ילד מקסים, חכם ושמח, אבל לפעמים נדמה לי שהוא "טוב מדי". למשל: יש לו אחות קטנה בת שנתיים. הם כמעט ולא רבים, בעיקר בזכותו. אם, למשל, היא רוצה משהו שהוא משחק בו הוא כמעט תמיד יוותר לה. גם איתנו הוא בדרך כלל ממש מתנהג יפה וגם מודע לזה: "אמא, נכון התנהגתי ממש מקסים היום" וכדו'. אמנם, חשוב לציין , שהוא לפעמים לא שומע בקולנו, עושה דברים שאנחנו לא מרשים כי מתחשק לו (למשל לפתוח את הצינור בחצר ולשחק עם הזרם) אבל בסה"כ הוא ממש ילד ממושמע וגם מודע לזה. האם אנחנו לוחצים עליו יותר מדי? האם אנחנו משדרים לו משהו לא נכון (שנאהב אותו רק אם הוא יהיה ילד טוב)? אשמח לתגובתך הדס |
|||||||
ילד טוב מידי | אורית גודקאר, פסיכולוגית | 13:17 20/08/2008 | |||||
היי הדס, שבתי מחופשה וראיתי שהתשובה שכתבתי לא נקלטה משום מה... אשיב שוב.
לכל נטייה אנושית ולכל בחירה באופן התנהגות יש רווחים ומחירים. יש רווח גדול מלהיות הילד הטוב והממושמע, ויש לזה מחיר, שאתם מודעים לו. הייתי בודקת טוב עם הגננת עד כמה הוא באמת "טוב" בגן, האם הוא נדחק למקום של להיות מנוצל או מבטל כליל את העדפותיו האישיות בפני האחרים - אם התשובה לאחת מהשאלות הללו היא כן - יש מקום לדאגה ולמחשבה מחודשת על דרך החינוך בבית. אם התשובה היא לא במרבית המקרים - הייתי מניחה לכל העניין ונהנית ממה שיש! העובדה שהוא לא מבזבז הרבה זמן בויכוחים וקנטרנות משאירה לכם הרבה זמן של אינטראקציה טובה וחיובית, וזה מצוין. תהנו ממנו ואיתו! להתראות אורית www.hebpsy.net/orit |
|||||||
נושא חשוב ומשמעותי | ורד | 01:21 07/06/2009 | |||||