ורד שלום,
סיפור החיים של הילדה שאת מביאה לכאן מתוך דאגה ואהבה קורע לב ממש. קשה מאד. קוראים והלב יוצא אליה, ואני שומעת גם את הרצון הטוב שלך לעזור.
מצד שני, יש לה אבא שאחראי לגידולה, והוא זה שיחליט האם הילדה במצוקה שדורשת התערבות מקצועית או לא. הייתי מוותרת מראש על הניסיון להפנות אותו לאיש מקצוע, אבל כן הייתי מעלה בפניו את מה שאת מרגישה כמצוקה של הילדה. הייתי אומרת לו שאת מרגישה אותה עצובה וחרדה יותר מהרגיל, שאת חוששת כשאת רואה כמה קשה לה להיפרד מהסבתא, שאולי היא מוטרדת יותר מכפי שהיה צפוי, והייתי שואלת אותו מה דעתו? איך הוא רואה אותה? האם גם הוא חושב שהיא במצוקה לאחרונה? ויותר מכך לא הייתי עושה. סביר להניח שאם תאמרי לו - הילדה צריכה טיפול! בפסקנות ובהחלטיות זה ירחיק מאד את האפשרות שהיא תגיע לטיפול. האבא ירגיש מותקף, וירגיש כורח להוכיח לכולכם שאתם טועים ושאין לילדה שום קושי. לכן החלק שלך צריך להיות לעורר אותו למחשבה ולהתבוננות ולא יותר.
זה מאד מאד קשה - הרי את רוצה לעזור לה, וכואבת את כאבה. אבל אם את באמת רוצה לעזור לה, התהליך חייב להיות ביוזמה של אביה ומתוך הבנה עמוקה שלו את מה שקורה לביתו. כל עקיפה שלו או ניסיון לשכנע אותו לכיוון זה או אחר יזיק לילדה בטווח הארוך וחבל.
מקווה שעזרתי,
אורית