פסיכולוגיית ילדים
מנהל/ת הפורום: אורית גודקאר
כשאמא מאושפזת- אורית, זקוקה לעזרתך שוב | אמא של פיצי | 08:22 07/09/2008 | |||||
שלום לך אורית,
מזה שבוע אני בשמירת הריון משודרגת בבית חולים, ואם אצליח להחזיק עד סוף השבוע אשוחרר להמשך שמירה בבית. פיצי, בת השנתיים המקסימה שלי, מגיעה עם אביה בכל אחה"צ-ערב לביקור, ואנחנו פורשים מחצלת על הדשא ועושים פיקניק.לפעמים לא יותר משעה, תלוי במידת העייפות שלה.לפני שהם הולכים אנחנו מדקלמות יחד את סדר הפעולות של טקס השינה, והיא הולכת ללא בכי או התנגדות.כשהיא שואלת "איפה אמא" בעלי אומר שאני אצל הרופא ומזכיר לה שמחר נבוא לבקר את אמא שוב. בשאר הזמן בעלי וההורים שלי מקיפים אותה בחום ואהבה, והם אומרים שהיא שמחה ועליזה כתמיד. אתמול כשהם היו פה, פיצי היכתה אותי פתאום. שאלתי אותה אם היא כועסת שאמא לא באה איתם הביתה, ואז היא הטילה את עצמה בחיקי לחיבוק. אבל זה משהו שהיה קורה גם קודם. חוץ מזה אין שום שינוי בהתנהגות שלה. שאלתי - האם יכול להיות שהשינוי לא משפיע עליה? האם יש דברים שכדאי לשים לב אליהם? בתודה מראש ושבוע טוב |
|||||||
בריאות טובה | אורית גודקאר, פסיכולוגית | 06:45 08/09/2008 | |||||
בוקר טוב אמא של פיצי,
מקווה שאת בטוב ושהאשפוז ייגמר מהר ככל הניתן! זה בוודאי לא קל. נשמע לי שעשית טוב ששיקפת לפיצי תגובה רגשית אפשרית למה שהביא אותה להכות אותך. אני מניחה שהיא מושפעת ועוד איך, אבל היא גיבורה מאד בשבילך! וזה מקסים. הייתי אומרת משהו אולי גם על פחד, כי יש שם לצד הכעס על ההתרחקות שלך גם את הפחד, שאולי תיעלמי לגמרי. אבל בסך הכל נשמע לי שאתם נוהגים מצוין, שומרים על שגרה, נותנים הסבר, ומקפידים על קשר ומגע פיזי קרוב. בהתחשב בנסיבות, זה מצוין. לפעמים זה יותר ממה שמאפשרות הנסיבות... לא הייתי מוטרדת לגבי ההשפעה לטווח הארוך - בחיים של כולנו יש מצבים לא פשוטים, ואנחנו מתגברים, כי הם נבלעים בהקשר הרחב יותר של חיינו. אני מקווה ומאחלת לכם שכך יהיה. שיהיה בשעה טובה ובידים מלאות, ובמהרה בימינו חזרה ברוכה הביתה, אורית www.hebpsy.net/orit |
|||||||
מודה לך מאד, דברייך חיזקו אותי | אמא של פיצי | 09:22 08/09/2008 | |||||