פסיכולוגיית ילדים

מנהל/ת הפורום: אורית גודקאר


התמודדות עם התפרצויות		רננה	08:34 05/09/2008
אורית שלום, האמת היא שעד לפני כשבוע וחצי הכל היה בסדר ופתאום ( לפני הכניסה לגן של גדולים) התחילו שינויים בהתנהגות שאני לא ממש יודעת כיצד להתמודד אתם. לדוגמא: הוא זורק מוצץ והוא יודע שאסור לזרוק חפצים , אני לוקחת את המוצץ ואומרת "אנחנו זורקים חפצים?" והוא עונה "לא " ואני אומרת" אתה יודע שאסור לזרוק לכן אני לוקחת את המוצץ" . בני מתרגז ומתחיל להשתולל ואז מתחיל החלק של "אם אתה צריך להרגע נלך לחדר ונרגע " והוא ממשיך אז אני לוקחת אותו לחדר הוא יוצא אני מחזירה וכך זה נמשך עד שהוא מבין שהוא נשאר בחדר אבל אז הוא מתחיל לדפוק את הראש בקיר !!! אני מנסה מאוד לשמור על קור רוח לאחר שאני שומעת שהוא נרגע קצת אני נכנסת והוא אומר שכואב לו אני מחבקת ואומרת שאנחנו לא זורקים חפצים בבית , הוא מבקש סליחה וממשיכים הלאה ... בנוסף יש רגעים שההתפרצויות שהן לא פורפורציונליות כלל למה שקרה. אצל ההורים שלי הוא מלאך עם בעלי יש הרבה פחות קריזות ואיתי - אני פשוט לא מצליחה לעצור את התפרצויות הזעם. ( למרות שאני יודעת להסיח את דעתו למשהו אחר והרבה פעמים זה גם עובד) נכנסנו כבר לגן חדש ( לפני היה במשפחתון קטן ) הוא נדבק לסייעת ולגננת למרות שמשתף פעולה והן אומרות שהוא מקסים. אני מגיעה לקחת אותו והוא תמיד עסוק , הפרידה בבוקר קורעת לב והוא בוכה וצווח למרות שלא לאורך זמן. הוא ילד מקסים ונבון יש איחור קל בדיבור אבל אנחנו מנסים כל הזמן להפוך את המעשים שלו לרגשות של כעס עצב וכו' אני ממש אובדת עצות אשמח לקבל רעיונות להתמודדות המון תודה על הסבלנות


	מתנצלת - היתה בעיה אצלי במחשב ולא ראיתי שנשלח	רננה	09:44 06/09/2008

	התפרצויות	אורית גודקאר, פסיכולוגית	06:41 08/09/2008
	רננה שלום, לא הבנתי בן כמה בנך, ולמידע הזה יש ערך משמעותי ביותר. נשמע מדבריך שהוא בגיל בו הוא עדיין לא שולט היטב בדיבור, משהו כרמו גיל שנתיים-שנתיים וחצי, נכון? גם אם הוא בוגר יותר (נאמר 4) עדיין הביטוי השפתי שלו מאד לא יעיל עבורו כפי שהוא עבורך ועבורי. הוא זקוק להכוונה ולתיווך איך לעשות שימוש בשפה כדי לבטא את עצמו רגשית ובכך הייתי מתחילה. אם הוא כועס או מתוסכל הייתי מציעה לו שיקוף רגשי כלשהו - נראה לי שאתה מאד כועס. או נראה לי שהתאכזבת מאד. השיקוף לא יביא הקלה מיידית בהתפרצויות, אבל בטווח הארוך הוא יביא אותה, וגם יאפשר לו להבין טוב יותר את עצמו ולחוש שהוא מובן לך. התגובה שלך מבחינה רגשית אל התתפרצויות כנראה היא של בהלה ודחייה - קשה להיות בקשר עם ילד שהופך לגוש רגשות נסער, עד כדי הטחת הראש לקיר. לא הייתי מאפשרת לו להיות לבד עם זה, דווקא חשובה נוכחותך. להגיד משהו כמו - אני רואה שקשה לך כרגע אבל אני לא מסכימה שתכאיב או תפגע בעצמך! ולהחזיק אותו למרות הקושי כשהוא משתולל. לא ציינת כמה זמן נמשכת התופעה. אם את מרגישה שהיא נמשכת כבר תקופה ארוכה ושהיא משבשת את היחסים ביניכם גם מעבר לרגע ההתפרצות הייתי מייעצת לך לפנות להתייעצות פנים אל פנים. בהצלחה! אורית www.hebpsy.net/orit


	התפרצויות	רננה	08:41 08/09/2008
	הי אורית, תודה רבה על התיחסותך, בני בן שנתיים ו9 חודשים התופעה היא יחסית חדשה כך שאנחנו מחפשים את הדרך למנוע ולהתמודד. אני מפחדת שברגע שאראה לו שנושא הקיר משמעותי עבורינו זה יהייה קלף מיקוח לעתיד עבורו. בעבר לפני כחצי שנה היה ניסיון של זריקת הגוף על הריצפה ולאחר תקופה של כמה שבועות זה אכן עבר וגם אז לא התייחסנו אלא לאחר הרגעות שלו, תמיד היינו בסביבה לודא שהכל בסדר ואם כואב אז אמא/אבא באים ונותנים נשיקה ומדברים על מה שקרה. אנחנו כל הזמן משקפים או יותר נכון מנסים אבל אז מתחיל "אמא די" בצעקות הוא לא ממש יודע מה הוא רוצה ונראה לי שהוא לא ממש יודע תמיד על מה הוא כועס / עצוב . לאחר שההתקף מפסיק הילד בא ואומר "אמא/אבא לא מרשה" וכשאני שואלת מה אמא לא מרשה הוא עונה "אמא לא מרשה להשתולל " ( להשתולל = לזרוק דברים , להרביץ...) ובא לחיבוק ונשיקה . האם לדעתך כשנחנו רואים שהוא על סף התפרצות כדאי להסיח את דעתו ? תודה רבה


	התפרצויות	אורית גודקאר, פסיכולוגית	11:15 09/09/2008
	שלום רננה, אם אתם מצליחים להסיח את דעתו - מצוין. במרבית המקרים כשהילדים במהלך התפרצות הם לא ממש פנויים למשהו אחר, לכן זו טקטיקה שכבר לא מתאימה בגיל הזה, אבל שווה לנסות! אני חושבת שצריך לעצור אותו מלפגוע בעצמו והטחת ראש היא פוטנציאל פגיעה. לכן צריך להפעיל כאן את "חיבוק הדב" - לחבק אותו בצורה חזקה כשהגב שלו צמוד אל הבטן שלכם, כדי שלא יוכל לבעוט בכם. לחכות עד שאתם מגישים את הגוף מתרפה ואז להניח. אל תצפי שהוא יוכל להסביר מה קורה לו, אבל חשוב מאד שאתם כן תיתנו את השיקוף הרגשי, ואם בזמן ההתפרצות הוא לא פנוי לכך, לעשות זאת כשהוא מתחיל להירגע - מאד כעסת! נראה לי שהתרגזת כל כך! או משהו דומה לכך. מעניין שהוא מרגיש צורך "לתקן" לאחרההתפרצות עם חיבוק ונשיקה. נסו גם אתם לעזור לו לחזור לשגרה הרגילה, התקופה הזו תחלוף... להתראות אורית www.hebpsy.net/orit


	אורית,	רננה	08:55 10/09/2008
	ראשית תודה רבה רבה על התמיכה והעזרה. שנית, אני חייבת לשאול עוד שאלה , האם יש משמעות ל"תיקון" האם זה מצביע על משהו שאנחנו עושים לא בסדר? תודה רננה


	תיקון	אורית גודקאר, פסיכולוגית	13:58 16/09/2008
	רננה שלום, כולנו זקוקיפ להרגיש שאם הפרנו את האיזון או עשינו משהו קיצוני אפשר להשיב את הדברים למסלול או לאיזון, ולזו היתה כוונתי ב"תיקון". אני לא חושבת שזה קשור ל"עשות דברים נכון", זה מעיד בעיני על הכוחות והיכולות של בנך. בהצלחה, אורית www.hebpsy.net/orit