מיכל שלום,
אנסה להגיע לענות בפירוט מאוחר יותר - לצערי - רק רציתי לחזקך ולומר שקראתי ואתם במחשבותיי,
אורית
www.hebpsy.net/orit

מיכל שלום,
ראשית רציתי לדעת האם בנך מקבל סיוע בחיזוק הקשיים שלו במוטוריקה - ריפוי בעיסוק? פיזיותרפיה? התעמלות מתקנת? שחיה? לכל אחת מהאופציות האלו יש הרבה מה לתת לו והיא מומלצת בחום. הייתי מתחילה עם הריפיו בעיסוק כמשהו ראשוני שיוכל לכוון אתכם - אם עוד לא עשית זאת כבר.
חשוב מאד מאש שתהיי שם איתו בכאב ובכעס שלו ובתסכולים - שתעזרי לו להבין את הרגשות שלו, ותתני לו לחוש לגיטימציה להרגיש ככה, אבל גם תוכלי אחר כך לעודד אותו, לספר לו שזה לא סוף העולם, שלכל אחד יש חולשות או קשיים, ושהוא ישתפר. והוא ישתפר!
לצערי, אין לי בשלוף המלצות על מטפלים בירושלים, לבד מאסתר כהן המקסימה והמדהימה, שבדרך כלל גם מוצפת בעבודה (-: אין לי טלפון אב ל היא מקבלת בשכונת רמות. האופציה הטובה ביותר תהיה להתייעץ עם פסיכולוגית הגן במיידי, גם לשם קבלת סיוע לכם ולו באופן מיידי, וגם לטובת המלצות עדכניות ומהימנות יותר על מטפלים שיוכלו לעזור בהיבט הרגשי בסביבת מגוריכם. חפשי את הטלפון של השירות הפסיכולוגי בשכונה שלכם, ובקשי לדבר עם פסיכולוגית הגן הספציפי שלכם. במזכירות יוכלו לקשר בינך ובינה גם אם אינך יודעת מיהי.
מטריד מאד העיסוק שלו במוות, וצריך לומר לו שלמרות שכרגע הוא מרגיש יאוש, התחושה הזו תשתנה, ושהוא ירגיש אחרת עוד מעט. זה נשמע טריוויאלי, אבל חשוב שזה ייאמר.
שולחת לכם כוחות ועידוד
אורית
www.hebpsy.net/orit

הילד כבר מטופל מגיל 2.5 אצל קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. התחיל אתמול רכיבה טיפולית.
ובעניין המוות-
לא יודעת למה לא קישרתי עד עכשיו (ממממ...) אבל אחותו הצעירה היתה בסכנת חיים ועכשיו תודה לאל בסדר. כל הסיפור נגמר לפני חודשיים. יכול להיות שזה פשר ההתעסקות,

בכל מקרה תודה תודה על כל מילה