ורד שלום,
ראשית תנחומיי על מות סבך, אמנם בשיבה טובה, ובכל זאת, זה אובדן.
בגיל רך כל כך הייתי מנסה להסביר באמצעות שימוש בחפצים קונרקטיים - להראות לה ניצן, שהוא כמו תינוק של פרח, ולהסביר שאז הוא גדל, פורח ובסוף נובל, ובאביב הבא שוב יפרחו פרחים חדשים. לומר שסבא מת (להגיד כמה שיותר פשוט, אם לא נוח לך עם המילה לומר נפטר, אבל לא הסתלק או הלך לעולמו, אלו מילים מעורפלות ומעוררות חרדה מעצם אי הבהירות שלהם). אפשר לומר שאת הצטערת והיית עצובה, ושמותר להרגיש עצובים כשמישהו מת. כן הייתי מקדימה ומספרת לה לפני השבת (אם זה עוד רלבנטי...).
שתהיה שנה טובה, מבורכת ומלאת בשורות טובות!
אורית
www.hebpsy.net/orit