מיכל שלום,
בגיל שלוש ילדים רבים מדווחים על פחדים ממפלצות, חייזרים, מכשפות או דברים דומים. במובן זה, בנך נמצא בחברה טובה (-: נסי לקרוא לו את סיפורי איתמר - יש שני ספרים בסדרה שמדברים על פחדים, והם מצוינים! בעיקר מפני שאבא של איתמר מוצא דרך מצוינת לעזור לו - יש להם חבורה סודית עם סיסמא. בעקרון, כל טקס של "גירוש מפלצות" שתיצרו לכם יעזור קצת ויתן לו הרגשה שהוא לא לבד בפחד שלו, שאתם תומכים ומבינים את המצוקה שלו. כמובן, יש עוד ספרים רבים ונפלאים על פחדים, כמו "פחדרון בארון", הם יותר קלים לבני שלוש, וגם עוזרים להתייחס לפחדים מנקודת מבט מרוחקת ומשעשעת. גם הספרים של רונית חכם מומלצים ומצוינים (חגיגה של מפלצות, או חמש מכשפות).
בנוגע להיסוס שלו במשחק בגינה - האם גם כשהוא עם אבא הוא מגלה חששות דומים? אמרת שבגן אין בעיה - איך את מבינה את זה? האם הגננת דואגת לשמור על תור? או שמעמדו בגן ברור, הוא בין הגדולים. האם יש בגן ילדים כוחניים או שזו קבוצה שקטה יותר?
להתנהגות בגינה יכולים להיות מקורות רבים, כמו למשל, פשוט געגועים אליך! ואז הוא נמצד לא משום שהוא לא בהכרח לא יכול בעלדיך, אלא פשוט כי הוא זקוק מאד לנוכחות המלאה שלך. נסי לדאוג כשאת בגינה שאת פנויה מהסחות - שיחות עם חברות, פלאפונים, וטרדות אחרות. נסי להיות ממש רק איתו.
חלק מהקושי הוא בוודאי בכל שהתנהגות תלותית נראית לא מתאימה לגיל, וכאילו נסיגה אחורה, ולזה קשה לנו כהורים להיות סובלניים - הרי כבר ידעת ויכולת לעשות X, מה פתאם אתה חוזר לאחור? אנחנו הופכים תובעניים כלפי הילדים והם בתורם הופכים עוד יותר תלותיים... את המעגל הזה כדאי לשבור, לגלות יותר סובלנות, אבל גם התמדה ונחישות - בכל יום להתקדם בצעד זהיר יחיד אל המטרה של משחק עצמאי גם בנוכחות ילדים נוספים. כל פעם לעודד אותו להעיז עוד, ועם הזמן, ועם הסבלנות והנכונות שלך ללוות אותו בתהליך, הוא ישתפר וישוב לעצמו.
בהצלחה,
אורית
www.hebpsy.net/orit