סיון שלום,
ראשית, השתתפותי בצערכם. אני מניחה שפער הזמנים מביא אתכם כבר לתום השבעה, אבל השאלה רלבנטית תמיד, לצערנו.
אני בעד אמירת האמת, בצורה שתתאים לגיל. במקרה שלכם, כשמדובר בילד כה צעיר, הייתי מספרת שסבא נפטר, מת, הוא היה זקן מאד מאד, וחי הרבה הרבה שנים, ולכן הוא מת. אחרי האמירה הזו הייתי ממתינה לראות מה הוא אומר לכם - האם הוא שואל עוד? האם הוא מקבל את המידע? איך הוא מרגיש?
המשך התגובה תהיה תלויה בו. לעיתים קרובות נדמה שילדים לא מגיבים, אך לאחר זמן מה הם אומרים משהו או מבטאים באופן כלשהו את רגשותיהם. צריך להיות קשובים ולצפות לשאלות נוספות כמו - מתי סבא חוזר? אז איפה סבא עכשיו? נסי למצוא תשובה שתתאים לאמונות שלכם - יש מי שנוח לו לומר "בשמים" או "עם אלוהים", ויש מי שלא. כל עוד זה עולה בקנה אחד עם האמונות שלכם, זה יעבוד אצל הבן. אפשר לומר שמי שמת לא יחזור, שכעת הוא לא מרגיש דבר, ולכן הוא גם לא עצוב ולא מתגעגע, אבל שאנחנו כן עצובים ומתגעגעים אליו לפעמים, ולכן כולם באים להיזכר ביחד בסבא.
מקווה שעזרתי,
אורית
www.hebpsy.net/orit