פסיכולוגיית ילדים
מנהל/ת הפורום: אורית גודקאר
בן שש חוצפן | אשה | 21:46 25/12/2008 | |||||
שלום אורית
בני החמוד בכתה אלף, ולאחרונה מתחצף ללא הרף:מרים את קולו, מתעקש ללא הרף ועונה בגסות רוח-ממש כמו מתבגר(צועק:"את לא מבינה מה שאני אומר!טפשה"). אני מתרשמת שזה חלק מהמפגש עם ילדים חדשים שמתנהגים כך. אני עונה לו בקור רוח (עד כמה שניתן) שאצלינו לא מדברים כך, ובליץת ברירה פונה לעונשים(מחשב, טלוזיה, איום על דמי כיס) אבל לא אוהבת את שיטת העונשים שכן אני מרגישה שלאחרונה אני יותר מדי מענישה. מצד שני הוא מתנהג הרבה מאד בחוצפה. מה את אומרת? תודה |
|||||||
חוצפה | אורית גודקאר, פסיכולוגית | 10:37 04/01/2009 | |||||
שלום אשה,
לפעמים במעבר למסגרת חדשה יש באמת אימוץ נורמות של דפוסי התנהגות חדשים. אבל לפעמים ההתנהגויות האלו מעידות על מקום אחר - אולי מבוכה בשאלות של מי אני ומה מקומי, או איך תופסים מקום בחברת הילדים החדשה. אולי מצוקה מול הדרישות החדשות שעולות בבית הספר? הייתי מתחילה בשיחה עם המורה, לשאול באופן כללי על בנך, על ההתרשמות שלה ממנו, חברתית ולימודית. אחר כך הייתי שואלת אותה קצת על האווירה בכיתה, איך נוהגים הילדים לפנות זה לזה, כמה יש סוגיות של מקובלות ומקום בכיתה, ואיפה בנך בתוך הדינמיקה הכיתתית. לא הייתי פונה מיד לחשוב על עונשים אם אתם יודעים שזה לא הילד שלכם ולא מתאים לו. כאן נכון יהיה לשבת לשוחח את ואבא שלו, ולבדוק מה הקווים האדומים שלכם. כדאי להתעלם מכל מה שלא נחשב בעיניכם חצייה של קו אדום, אבל להגיב באמירה נחרצת של התנגדות לביטויים או התנהגויות שאתם רואים כחציית קו אדום. במידת הצורך, אפשר להיעזר באיש מקצוע - אפשר להתחיל ביועצת בית הספר או פסיכולוג בית הספר, ולראות איך מתקדמים לאור הבירורים שפירטטתי למעלה. המשך השתלבות טובה יותר בבית הספר, אורית www.hebpsy.net/orit |
|||||||