מלי שלום,אמנם השאלה שלך נקטעה בסופה, אך אני מניחה שתהית עד כמה התופעה שאת רואה ניתנת לשינוי וכמה היא חלק מדפוסי האישיות של ביתך מעכשיו והלאה.
זו כנראה שאלה גדולה מאד - סביר להניח שהתמונה שאת מתארת היא תולדה של הסביבה בה היא מתנהלת חלק ניכר של היום וגם נטייה טבעית שלה להיות יותר איטית ומפוזרת. אני לא רואה דרך להשפיע על אימך - היא אישה מבוגרת וככה היא יודעת להתמודד עם העולם. האפשרות היחידה שלך היא לקבל אותה כפי שהיא, ולקבל את השפעתה על ילדיך. הרי כל מי שהיתה עושה את התפקיד הזה היתה מביאה אליו את המאפיינים האישיים שלה, אף אחד לא היה עושה זאת בצורה נטולת חסרונות.
לגבי ביתך - השאלה המעניינת היא עד כמה הדפוס הזה מפריע לה עצמה? האם הוא מקשה עליה בלמידה? האם הוא מקשה עליה מבחינה חברתית? האם היא מרגישה עצמה רע בגלל האיטיות וקשיי ההתארגנות שלה. אם התשובה לשאלות אלו היא כן הייתי פונה להתייעצות פנים אל פנים עם פסיכולוג. אם את מרגישה שזה לא ממש מציק לה ושהיא חיה בשלום עם התנהלותה, תצטרכי את, כאימה, להסתגל לקצב שלה ולחסרונות שלה. אני משוכנעת שיש לה הרי גם יתרונות, וגם הקצב האיטי אינו רק קושי - היא כנראה ילדה שלא תסתבך התנהגויות מסכנות מתוך אימפולסיביות, ולא תגיב בצורה מהירה וללא מחשבה, נכון?
מקווה שעזרתי,
אורית
www.hebpsy.net/orit